אחת השאלות הגדולות שריתקו את הפילוסופים הגדולים בכל הזמנים היתה: מה היא המציאות? האם מה שאנחנו רואים אל מול עיננו, חשים באמצעות אצבעותינו, טועמים בלשוננו, שומעים ומרגישים, האם כל זה היא היא המציאות של החיים על הכדור הזה, או שהכל זו רק סימולציה אחת ענקית, תוכנת מחשב (ע"ע 'המטריקס' 1999) או השלכה של התודעה שלנו. על השאלות הללו לא אנסה לענות.
על בניית העולמות בעונה האחרונה של 'פארגו' והקשר שלה עם שתי העונות שקדמו לה, על היכולת שלה לדבר עם התמות הפילוסופיות הענקיות האלה, על כל אלה אני מוכן לנסות.
* אזהרת הספויילר- הדיון והניתוח מכילים פרטי עלילה מכל העונות של Fargo ומומלץ לקרוא אחרי הצפייה *
'פארגו' (Fargo) היא אחת מסדרות המופת של ערוץ FX (אשר נמצא בבעלות 21st Centurey Fox). הסדרה, עליה חתום נוח הוואלי, מבוססת על סרטם (המופתי לא פחות) של האחים כהן משנת 1996 העונה לאותו שם (Fargo). עונתה השלישית הסתיימה כאמור ב 21 ליולי 2017 ויצרה למעשה טרילוגיה משובחת הקושרת אותה בקשר הדוק לשתי עונותיה הקודמות, בצורה של כתיבה תסריטאית מבריקה, ביצועים מרשימים בליהוק, צילום, בימוי, עריכה ודגש חזק על אסתטיקה יחודית לסדרה ולאופיה.
כמו בעונות שקדמו לה, גם העונה השלישית מתחילה עם פשע אחד בעיירותיה המושלגות והנידחות בארה"ב הפעם מינסוטה, המהווה את אבן הדומינו הראשונה שנופלת ודוחפת טור אבנים שלם המסתעף לקווי עלילה מרובי דמויות, אלימות ופשע כאשר הקשר בין המקרים נרקם באמצעות חברם הטוב של התסריטאים: צירוף המקרים והסתברות.
הכל מתחיל עם ריב בין ריי ואמיט, האחים לבית סטסי (איאן מקרגור בתפקיד כפול לפנתאון הדרמה הטלוויזיונית). אמיט הוא האח הסאחי המוצלח אשר הצליח לבנות חברת חניונים מצליחה. לעומתו ריי העובד כקצין מבחן לאסירים משוחררים ומנהל רומן עם אחת מהאסירות לשעבר ניקי סוונגו (מרי אליזבת ווינסטד) בתפקיד הפאם פאטל בעלת הראש הקרימינלי החריף. השניים שולחים אסיר משוחרר ומסומם להתנקש באמיט (האח המוצלח) ולגנוב בול שווה ערך. אך המתנקש מאבד את הכתובת וזוכר רק את השם סטסי. אז הוא מתגלגל ומוצא את ביתו של אדון מבוגר בשם אניס סטסי ורוצח אותו. כאשר נודע לזוג הפלילי ריי וניקי סוונגו על המקרה, הם, או למעשה היא, מתנקשים ברוצח המסומם במטרה להעלים ראיות שיכולות לקשור אותם לפשע. סך הכל שני מקרים שהקשר בינהם, למתבונן מהצד, קלוש.
אל תוך בליל הפשעים הזה, שני מקרי ומוות ועובדות לא קשורות (לכאורה) נקלעת בעל כורחה גלוריה בורגל- ביתו החורגת של אניס סטסי (אשר נרצח בעקבות צירוף המקרים הנ"ל) וגם צ'יף במשטרה המקומית. במהלך העונה עוקבת גלוריה אחר הרמזים ומתקרבת אל משפחת סטסי והסכסוך המדמם בינהם.
במקביל, לחברת החניונים המצליחה של אמיט סטסי מתחבר ארגון צללים כלכלי בראשו עומד וי. אמ. ורגה (בגילומו של דויד תליוס השחקן המחונן) דמות נאלחת ודוחה בכל אספקט נבחן- ורגה, ביחד עם שני בריונים אלימים ומשולחי רסן, מצליח לבצע השתלטות עוינת על החברה ודרכה מבצע הונאות כלכליות ברמות ומספרים אסטרונומיים מבלי לבחול בשום אמצעי, אלים ככל שיהיה.
גלוריה השוטרת המוכשרת- אשה בעולם של גברים, מתחקה אחר המקרים הלא קשורים ואט אט מתחילה לגלות קונספירציה פיננסית ענקית ומורכבת, היא מצליחה לקשור בין המקרים ולהכיר את הדמויות המרכזיות לעומק, המניעים שלהן ודרכי הפעולה שלהן. אליה חוברת עוד שוטרת זוטרה, אשר עוזרת לה להשלים חלקים בפאזל. בהמשך העונה, אמיט אשר נסחט ונדחף עד לקצה על ידי מר' ורגה המאיים, רוצח את אחיו ובכך מצרף גם את ניקי סוונגו הדורשת נקמה למרדף אחר מר' ורגה וארגון הצללים שלו. פארגו שולחת שלוש דמויות נשיות לחסל דמות גברית לבנה הנמצאת במרכז השליטה והכח, אוחזת בכסף המקנה לה מונופול על אלימות ומסתבר שגם שחקני מפתח בשלטון ובמוסדות אכיפת החוק.
בעוד העולם הגברי בסדרה מחפש את הדיכוטומיה הפשוטה יותר של טוב ורע- לראיה השריף מו דמיק (שיי וויגהם בתפקיד מדוייק וחד) המנסה לפתור את המקרים בצורה פשוטה של קטלוג רעים וטובים בשיטה המשטרתית הישנה- דהיינו זרים. הדמויות הנשיות בסדרה: גלוריה וניקי סוונגו מבינות כי הרע לעיתים יכול להיות האיש הכי ממוצע ולא מרשים שיש- הפועל במורכבות נשית מסויימת, והפעלת הכח שלו היא רק במקרים בהם הוא נדחק לקצה.
כאן ראוי להתעמק לרגע על דמות הנבל של העונה הזו- וי. אמ. ורגה. דויד תליוס מגלם את דמותו של נבל פיננסי, סוג של טייקון-על המחובר לתאגידים ובעלי שליטה, אך שומר על פרופיל נמוך, כל כך נמוך שהוא כלל אינו קיים למעשה- דמות ללא שם. דמותו נתקלת במקבילה החיובית שלה- גלוריה. בשבילה השם (במקרה הזה של אביה החורג- סטסי) הוא עולם ומלואו. בדיוק כמו שהשם חשוב לאמיט סטסי, אשר קרא לחברה שלו 'סטסי חניונים'. לאורך כל העונה הזו, והשתיים שקדמו לה, אפשר לראות את החלוקה הזו לשני עולמות. העולם המוכר ועולם אחר נסתר, אור וצל, אלימות מול תקווה.
למרות המחשבה שאנחנו חופשיים לעשות ככל העולה על רוחנו, אין לאדם הפשוט יכולת לשלוט בחייו בצורה מלאה. וזה בסיס השקר שהעולם הקפיטליסטי מוכר: שיש לנו אפשרות בחירה. למעשה יש לנו אפשרות רק לבחור בין מה שמציעים לנו- ערוץ 2 או 10, ידיעות מעריב או ישראל היום, עמלה או ריבית, קרטון או שקית- אבל בסוף, בשורת הרווח, רב האנשים הם כלים במשחק הגדול הרבה יותר מהם.
זה לא מידע מוסתר שחצי מההון של העולם מוחזק על ידי 1% מהאוכלוסייה. ובעולם שלהם, עולם צללים שלעיתים מבליח (במיוחד בתקופתנו עם פרסומי על וגילויים על השחיתות שמציפה את עולמנו- ישראל לא היחידה שסובלת מהנגע הזה). ע"פ 'פארגו', מדובר בעולם אשר לא בוחל באמצעים וקשרים כדי לדאוג שהעולם שלנו, האנשים הרגילים ימשיך לכלכל את השקר שהם בונים, לדאוג שהכח ישאר איפה שהוא נמצא. אצלם.
את הקישור הזה לא אני עושה, אלא הסדרה עצמה. ורגה מרצה לאורך הסדרה מספר פעמים על התפיסה הכלכלית הרווחת והחיים על אשראי וגרעונות מול כסף שלא באמת קיים, ואף מרחיב ונותן דוגמה על בנק שהתעסק בהשקעות נדל"ן בכל העולם והפך לחדל פירעון בין לילה (השם לא נאמר במפורש אבל הכוונה למשבר הכלכלי של 2007-8 והבנק של האחים להמן). על כך שכל הכלכלה הזו היא למעשה פיקציה אחת גדולה, שהמטרה שלה לגרום לעכברים לרוץ בגלגל, להפוך לבטריות או כל דימוי אחר שאתם מכירים מהעולמות האלה של הניצול הקפיטליסטי.
הגדולה של העונה הזו היא כמובן בפרק הסיום שלה. אחרי אי איזה זמן, גלוריה קודמה למחלקה הפדרלית לחקירות שחיתות והיא מזמנת את אותו ורגה לחקירה אשר מגיעה עם שם אחר כמובן (אמרנו דמות בלי שם). הם מחליפים כמה רפליקות דרמטיות ואז היא אומרת לו שמה שיקרה עכשיו שזה יכנסו שלושה סוכנים פדרלים שיקחו אותו לכלא והוא יואשם באינספור פשעים שבצע. הוא מצדו עונה שבעוד חמש דקות יכנס לחדר מישהו שהיא (גלוריה) לא תוכל להתווכח איתו ויאמר לה שהוא משוחרר ללכת. קלוז אפ גלוריה, קלוז אפ ורגה. חוזר לגלוריה. הסדרה נגמרת בסוף פתוח כשואלת את הצופים, עם כל הידע שלכם על העולם הזה עד עכשיו, מי מנצח? התקווה או החושך? שאלה קשה, אנחנו רוצים שגלוריה תנצח כי אנחנו מרגישים שזה נכון- כמו אהבה. אבל עם ההכרות שלנו עם העולם- השכל הקר, יש מצב שורגה ינצח. החילוק הזה, לרגש/פתיינות/עורמה- נשים מול כוח/כסף/פאלוס- גברים, נעמד למבחן הצופים.
ולסיום החיבור של העונה הזו עם השתיים שקדמו מעלה את האנתולוגיה הזו לרמת כתיבה תסריטאית מדוייקת שמצליחה להתעסק בתמה הגבוהה ביותר שמוצעת לאומנות הדרמה הקולנועית והטלווזיונית: זמן. 'פארגו' בשלוש עונות מצליחה לחבר אינספור צירופי מקרים היוצרים סוג של רצף עלילתי אחד, תחום באותו חלל על רצף של שלושה פרקי זמן: עונה ראשונה שנת 2006, עונה שניה שנת 1979 והעונה השלישית מתרחשת בשנת 2010. דרך כולן עובר חוט שני מאחד אחד- הדמויות.
בעונה הראשונה הדמות הראשית פגי סולברסון השוטרת החוקרת היא בתו של לו סולברסון- שוטר בדימוס אשר מהווה את הדמות הראשית בעונה השניה על מקרה פשע מסובך בצעירותו כשוטר מתחיל ומחונן. החיבור לעונה השלישית נעשה דרך הדמות של הבריון האילם המסייע לניקי סוונגו. ומופיע בעונה הראשונה כרוצח שכיר מהעיירה פארגו.
מתוך 'פארגו' יח"צ
כבר בסרטם של האחים כהן, אשר הווה את ההשראה לסדרה (והאחים כהן הם המפיקים שלה), נתנו הצמד מקום של כבוד בפריימים למקום. לונג שוטים רחוקים של מדבריות שלג בלתי נגמרות בינהן נוסעת מכונית קטנה. אסתטיקה שעברה האדרה בסדרה כמוסרת את המסר החשוב ביותר: אתם האנשים עם על הסיפורים המשוגעים שלכם על רציחות כסף ושליטה, אתם והאינטרסים שלכם, אתם לא מעניינים הרים הניצבים מיליוני שנים, לשמיים ולעננים שעומדים מעל, לאדמה הזו שקיימת מבראשית, אתם רק ניצבים לרגע ונעלמים בסוף העונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה