בזמנים טרופים אלה, אני רוצה לדבר על תרבות, סדרת טלוויזיה לייתר דיוק, ואם להיות יותר ספציפי, על הפרק השלישי של סדרת הטלוויזיה The Last of Us, הסדרה החדשה מבית HBO(ערוץ הכבלים החביב עלי) המבוססת על משחק מחשב באותו שם. אחרי שקראתי כמה וכמה ביקורות אוהדות מאד לסדרה, פנינו זמן והפכנו אותה לסדרה שלנו (מאלה שחייבים לראות ביחד).
מדובר, כאמור בסדרה בז'אנר אפוקליפסת זומבים, שהגורם לה הוא גורם טבעי הפעם, פטריה שמגיעה למח ומשנה את דפוסי ההתנהגות של בני האדם והופכת את הנדבקים ליצורים נשכנים שרק מחפשים קורבנות נוספים להדבקה בפטריה הקטלנית. בתוך זה פדרו פסקל, מקבל משימה ללוות איזו ילדה שלא מגיבה לנשיכה של הזומבים לנקודה מסוימת בתקווה שבדמה החיסון והתרופה לפטריה.
faber כריכת הספר בהוצאת
Beautiful World, Where Are Youשל סאלי רוני מציג סיפור נהדר על חברות בין שתי נשים בנות גילי (אליס ואיילין) בדבלין אירלנד ועל תהליכי ההתקרבות וההתרחקות שהחיים כופים על חברויות. על מערכות היחסים עם בני הזוג שלהם (פליקס וסימון, בהתאמה). על החיים של בני 30 במדינה ליברלית מערבית. על אפרוריות השגרה, קשיי המחיה בעיר גדולה, על חרדה ודכאון, על קריירה אפרורית של אחת מול הצלחה מטאורית של השניה. הכל מתובל ברגישות להתחממות גלובלית, לשוק קפיטליסטי ותרבות הצריכה, אפילו שני פרקים על מגפת הקורונה והסגרים. דברים שאין מי שלא יזדהה איתם. זו יכולה היתה להיות קריאה פשוטה של יצירה נהדרת. אבל אנחנו חיים בזמנים לא פשוטים.
הפעם על המוקד סדרה חדשה של מארוול בדיסני+- 'She-Hulk שעונתה הראשונה הסתיימה השבוע. סדרה קלילה, המגדירה את עצמה כקומדיית בית-משפט, עם קריצה רפלקסיבית שמציגה את ג'ניפר וולטרס (טטיאנה מסלני), בת-דודתו עורכת הדין של ברוס באנר-האלק (מארק רופאלו)-
