הצופים שצופים בצופים: מטאפורה לצופה החדש בסדרה The OA

הצופים שצופים בצופים: מטאפורה לצופה החדש בסדרה The OA הינה עבודת סמינריונית אשר נעשתה הקורס: 'לפני הטלוויזיה, הטלוויזיה והטלוויזיה שאחרי' מרצה ומנחה: דר' איתי חרל"פ.  בבית הספר לאומנויות הקול והמסך מכללת ספיר.

האומנות לא מתקיימת ללא צופים. כך  גם הסרט וסדרת הטלוויזיה, הן מחפשות כמה שיותר עיניים קולטות אשר נמצאות בתוך ראש המחזיק בהן, בו נוצרת מלאכת חיבור התמונות הזזות והטענתן במשמעות (Bordwell & Thompson, 66). הצופה הוא המעניק את המשמעות לטקסט על פי הכרותו עם העולם, על פי השפה אותה הוא דובר, ידיעותיו, הבנתו על העולם, הרקע התרבותי שלו ומנהגיו. הצופה בעידן TVIII, עלוי אדון בעבודה זו, אינו נשאר פסיבי לצפייה. כמוהו גם הטקסט המשודר השתנה והתפתח, ובכדי לפצח את הקודים המרכיבים אותו עליו להיות צופה פעיל המנתח ומנתב מספר קווי עלילה מקבילים, לעיתים בזמנים שונים. הוא מתמודד עם ריבוי דמויות ופעולות, ולאחר שהסדרה מסתיימת הוא ממשיך להפוך בה באמצעות הקהילה הדיגטלית, פורומים ואתרים המבארים את הטקסטים. למעשה הצפייה הפכה לעבודת חקר.

            מעבר לצפייה הפעלתנית אשר נוצרה בעקבות התפתחות הטקסטים הטלוויזיוניים והפיכתם ליצירות מורכבות עמוסות בפרטים. החלו סדרות טלוויזיה לשלב בתוכן דמויות היכולות להיקרא כמטאפורה לצופים עצמם. כך נוצר מצב בו צופי הטלוויזיה צופים בדמויות הממלאות פונקציות, ומבצעות פעולות התואמות לפעולותיו של הצופה עצמו. המטרה משותפת: הבנה מעמיקה יותר והתמצאות בנבכי הסדרה, דמויותיה והנרטיב המורכב שלה.

            כדי לדון על הסדרות בצורה רחבה יותר אשתמש בחלוקתם של החוקרים Rogers, Epstein ו- Reeves לשלוש התקופות של הטלוויזיה TVI, TVII ו- TVIII. אך בעיקר אתמקד בטקסטים טלוויזיוניים מתקופת TVIII בכדי לטעון שסדרות הטלוויזיה בעידן ה TVIII ככלל, ובסדרה The OA (Marling & Batmanglij, Netflix, 2016-) בפרט, חלק מהדמויות ניתנות לקריאה כפונקציות המהוות מטאפורה לצופי הטלוויזיה החדשים. סדרות אלה מראות כיצד נכון לצפות בסדרה וכיצד לנהל את המידע הרב המופיע בה, בכדי להבין אותה בצורה מלאה יותר.

            תחילה הפירוט על תקופת TVIII הינו חיוני. זאת מכוון שתקופה זו מציעה אפשרויות רבות יותר ואקטיביות הרבה יותר עבור צופי הטלוויזיה מאשר בעבר. העידן בו הטקסטים הטלוויזיוניים שינו את פניהם והתפתחו מסדרות טלוויזיה לתוכן שניתן להפיץ אותו ולגשת אליו באמצעים שונים (Dhoest & Simons, 178) הביאה את הטלוויזיה למצב שהיא רחוקה מאד מהתפיסה הארכאית הרווחת כי היא למעשה כלי מנוון וממכר.

            אחד ממאפייני התקופה הזו עליו אדון בהרחבה הוא הנרטיב המורכב. כאשר היכולות לחקור את הסדרה באמצעות צופים אחרים התרחבה, כך, בהתאמה, התרחבה גם יכולתם של היוצרים לספר סיפור רחב יריעה, עמוס דמויות, אשר לעיתים מתרחש במספר מישורי זמן שונים. בניית הנרטיב המורכב התאפשרה הודות להתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות צפיות בזמן חופשי במנותק מלוח השידורים הלינארי והארכאי, יכולת לצפות בפרקים ישנים הזמינים במאגרים וספריות VOD, בין אם חוקיות ובין או לאו. ומעל לכולן עומד האינטרנט. דרכו יכולים הצופים לדון ולנתח, לחקור להפוך ולהציע קריאות מקוריות ורעננות לסדרה ובכך להטיב להבין אותה ואת העולם אותו היא יצרה ובוא היא פועלת.

            בהמשך אציג למעשה את שלל הפעילויות המאפיינות את צופי הטלוויזיה בתוקפת TVIII, את שלל הכלים העומדים לרשותם בבואם לצפות, לנתח, להבין ולשתף את חוויות הצפייה שלהם עם קהילות ענק ברשתות החברתיות ושלל אתרי האינטרנט. דרך פעילויות אלה ניתן ליצור קווים לדמותו של צופה הטלוויזיה החדש, צופה הטלוויזיה אשר משתמש בכל הכלים העומדים לרשותו במטרה אחת ויחידה: התמצאות. היכולת למצוא ולהבין את המהלך הנרטיבי המוצע לו על ידי הסדרה. בין אם בעצמו על ידי צפיות חוזרות ונשנות, ובין אם על ידי פניה לקהילה הדיגטלית.

            לאחר שרטוט הקווים של הצופים החדשים, אתמקד בתופעה חדשה המוצגת בסדרות הטלוויזיה בתקופת TVIII. תופעה זו היא למעשה דרך לקריאה אפשרית המציגה את הטענה המרכזית של עבודה זו אשר הוזכרה בתחילת הפתיחה. קריאה זו מציגה דמויות בסדרות הטלוויזיה החדשות כמטאפורה לצופים. זאת בעקבות פעוליתהן בתוך עולם הסדרה הבנוי באמצעות נרטיבים מורכבים המבקשים ביאור. דמויות אלה מבצעות פעולות בדומה לצופים ואף חוות חוויות רגשיות זהות לאלה שחווים הצופים במהלך הצפייה בסדרה.

            את הסדרה The OA אנתח לאור תופעה זו, ואתמקד בעיקר בחמשת החברים אותן מגייסת הדמות הראשית בסדרה, ולהן היא מספרת סיפור. תווך הסיפור על ידי דמות אחת לקבוצת דמויות נוספת מיד יוצרת סיפור בתוך סיפור. כאשר הסדרה The OA  אף הולכת צעד נוסף לעומק ומפרידה למעשה בין שני מישורי הסיפור על ידי פיצול הזמנים. כך הסדרה הזו משתמשת גם בנרטיב מורכב המאפיין סדרות בתקופת TVIII וגם מתאפשרת קריאה הרואה את הדמויות הללו כמטאפורה לצופים עצמם.

 

מבוא- העליה של הנרטיב המורכב

TVIII פירוט מאפייני התקופה

 בטרם נדון בצופים, תחילה יש לדון בטלוויזיה עצמה, או כפי שהניח זאת חוזה המדינה: "לא הנוסעים עושים את המסילה, כי אם להפך, המסילה עושה את הנוסעים" (הרצל, 53). השינויים הטכנולוגיים משפיעים לא רק על הצופים ודרכי צריכת התוכן שלהם, אלא גם על הטקסטים הטלוויזיוניים עצמם.

מאפייניה המרכזיים של תקופת TVIII מתחלקים לשלושה חלקים: (א) שבירת השידור הלינארי לפרגמנטים נפרדים של צפייה, (ב) צפייה פעילה של הצופים, ו(ג) כלכלת שווק גלובלית של התכנים (Rogers et. Al 2002). כל אלה יחדיו משנים את אופן הצריכה מחד, אך גם את האופציות המתאפשרות בטקסטים הטלוויזיוניים עצמם.

            מאפייני TVIII נמצאים בבסיס להבנת התפתחות הנרטיב המורכב המופיע בסדרות בנות זמננו. תקופה זו על פי רוג'רס (Rogers) החלה בשנת 1995 עם התקופה הדיגיטלית ופריחתם של חברות הכבלים והקמת ערוצי הפרמיום אשר שדרו תוכן לקהל יעד ספציפי.

יחד עם התפתחות תכונות דיגיטליות כמו: תכנים בהזמנה (VOD) והאפשרות להקליט תכנים על ידי ממירים מקליטים (ע"ע TIVO, yes MAX ודומיהם) אשר אפשרה צפייה במועד נח, נותקו הטקסטים הטלוויזיוניים מהשידור הליניארי אשר הוכתב על ידי הערוצים המשדרים. דבר זה אפשר לצופים לצפות בטקסטים השונים בזמנם החופשי. מעבר לכך מתאפשר לצופים לצפות בעונות שלמות ברצף, בפרקים פעם אחר פעם, כל זה כאמור במנותק מהשידורים הליניאריים של הערוצים.

עם כניסת האינטרנט לזירה צופים יכולים לצפות בטקסטים אשר לא משודרים במדינה בה הם נמצאים, בין אם בצורה חוקית או לאו, ובעיקר לצרוך תוכן נלווה הנמצא מחוץ לטלוויזיה באתרי אינטרנט רשמיים או אתרי מעריצים. בקיצור, הדיגיטציה המאפיינת את הטקסטים בעידן TVIII כחפצים אודיו-ויזואלים, מאפשרת להם לנוע במרחב רחב יותר בין מדיות ופלטפורמות שונות (Hills, 45). וכך למעשה אופי הצריכה שלהם משתנה, דבר אשר משפיע ישירות ואף משנה את אופי הטקסטים הטלוויזיוניים: סדרות טלוויזיה מתפתחות לתוכן הנצרך במדיומים ופלטפורמות שונות (Askwith qt. In Dhoest & Simons, 178).

כאשר סדרה מופקת מראש בתפיסה שהיא תשודר בערוץ יעודי ספציפי, היוצרים זוכים לחופש יצירתי המאפשר להם לשנות את התכנים, לדוגמה: שימוש חסר צנזורה מבחינת התסריט והסצנות הניתנות להצגה בטקסט כמו עירום וסקס, אלימות גרפית יותר, שימוש בשפה בוטה יותר. כך ניתן להתנתק מהשמרנות והפניה למחנה המשותף הנמוך ביותר אשר אפיין את השידורים בתקופות הקודמות TVI ו- TVII בהן בניית לוח השידורים מתאפיינת בשיטה הנקראת Least Objectionable Programing (Nelson, 39) ומתייחסת ליצירת התנגדות נמוכה ביותר בבניית לוח השידורים מול הצופים המגוונים והשונים.

הערוצים בתקופת TVIII מבצעים, בבניית התוכן שלהם, פניה שהיא בגדר מיתוג אל קהלים יעודים: "…branding is key for broadcasters to help audiences cut through the clutter and to retain audience loyalty" ( Bulck, Tambuyzer, Simmons, 41) בכך הם מנסים לבדל את עצמם משאר הערוצים דרך התוכן.

בפרק הרביעי בעונה הראשונה של הסדרה הסמויה ('The Wire', David Simon, HBO. 2002-2008) מופיעה סצינה שלמה בה שני בלשים חוקרים זירת רצח ומשתמשים רק במילה FUCK על הטיותיה השונות, המרובות, וראוי לציין גם היצירתיות. סצינה זו שודרה בערוץ הפרמיום בכבלים HBO בתקופה בה לא היה ניתן לשדר בערוצים המסחריים הרגילים טקסטים המכילים את המילה הזו. סצינה זו מציגה את הדרך בה ניסה הערוץ לבדל את עצמו משאר ערוצי ושידורי הטלוויזיה דרך הטקסטים אשר נבחרו לשידור בערוץ.

            נושא זה מעיד על יחסי הגומלין שנוצרים בין הטקסט למתווכים שלו, כלומר הערוץ והטכנולוגיה: "...we take technology to be culturally constructed process (…) that is contested and subject to change as constantly and inevitably as culture itself" (Uricchio, 220). הטכנולוגיה משנה את התרבות, ובתורה התרבות דורשת מהטכנולוגיה דברים אשר מביאים אותה להשתנות גם כן. נקודה זו הינה חיונית בבואני לדבר על הנושא המרכזי המאפיין את הטקסטים הטלוויזיוניים של TVIII והוא הנרטיב המורכב. מאפיין זה מצליח להופיע בטקסטים רבים בתקופה זו מכוון שהוא קשור קשר ישיר לטכנולוגיה הזמינה העומדת לצד הצופים בבואם לצפות בטקסטים.

            צפייה פעילה של הצופים מתקשרת באופן ישיר ליכולות אשר מציע האינטרנט והקהילה הדיגיטלית הנמצאת בין אתריו הרבים. מעבר לאתרים הרשמיים של הערוצים, ככל שסדרה בעלת איכויות רבות יותר וקהל רחב יותר, כך גם מספר האתרים והפורומים העוסקים בה מתרבים.

לדוגמה, הסדרה משחקי הכס ('Game of Thrones', Beinof & Weiss, HBO. 2011- ) בעלת אתר רשמי הנמצא תחת האתר הרשמי של ערוץ HBO. אך בנוסף, מתקיים דף פעיל תחת אתר הגולשים Reddit הנקרא Reddit of Ice and Fire ובו מיד לאחר כל פרק משורשרות עשרות אלפי תגובות על ידי המעריצים הדנים ומנתחים את הפרקים, מעלים תיאוריות לגבי הכוונים הנרטיבים האפשריים, משתפים פרטים של ההפקה, סרטוני מאחורי הקלעים, סרטונים בהם מופיעים מעריצי הסדרה הדנים בפרק האחרון ועוד.

            פעולות אלה מאפיינות את קטגוריה (ב) של TVIII והיא כאמור הצפייה הפעילה של הצופים. מעבר לניתוח המהלכים הנרטיבים בטקסט עצמו, אותם מבצעים הצופים באופן לא מודע בזמן הצפייה (ההבנה וההבחנה האינטלקטואלית). בכדי להבין לעומקו את הנרטיב המורכב של הטקסט הטלוויזיוני, פונים התופים לדפי אתרים הנפרשים באינטרנט ולאינספור הטקסטים הנכתבים על ידי צופים, מעריצים ולעיתים גם על ידי היוצרים עצמם: "…most orientation practices involve paratexts.." (Mittel, 261).  מעבר לכך, רב הצופים לא צורכים את התכנים הטלוויזיוניים שלהם בתנאי בידוד אלא, כחלק מקהילת צפייה המורכבת ממעריצים ופאראטקסטים דיגיטליים ברשת (Mittel, 173).

אותם פאראטקסטים עוזרים לצופים להתמצא ולהטיב להבין את המהלכים הנצפים בטקסט הטלוויזיוני עצמו, במיוחד כאשר הסדרות משתרעות על פני מספר רב של עונות ופרקים וריבוי קווי עלילה ודמויות.

            קטגוריה (ג) מתייחסת לכלכלת השוק הגלובלית. כלכלה זו הופכת את אותם ערוצים נדונים לחברות ענק הנסחרות בבורסה כאשר התוכן, שהוא הסדרה הטלוויזיונית, מהווה כלי למכירת פרסומות ועוד מנויים לערוץ עצמו.: "...the ability to attract, retain, and grow a viewership, which could then be converted into the currency of  Nielsen ratings and sold to advertisers." (Mittel, 261). בשוק גדוש, בכדי להגדיל את ההכנסות, ההשקעות של הערוצים מובילות ליצירת סדרות עתירות תקציב, המאפשרות חופש אומנותי ליוצירהם.

 

מאפייני הנרטיב המורכב היחודי ל TV III ואופני צריכתו

 הנרטיב המורכב מאפיין סדרות טלוויזיה רבות בנות זמננו השייכות לתקופת ה TVIII: "…complex television has increased the medium's tolerance for viewers to be confused, encouraging them to pay attention and put the pieces together themselves to comprehend the narrative." (Mittel, 164). מיטל טוען כי אחת ממטרות העל של הנרטיב המורכב היא לבלבל בכוונה את הצופים ולהעמיס עליהם מידע ופרטי עלילה בכדי להשאיר אותם ממוקדים בטקסט ולאחר הצפייה בו להמשיך להפוך בו באמצעות הפאראטקסטים הנמצאים ברשת.

בעקבות היכרותם של היוצרים עם העולם הדיגיטלי בו הם פועלים, מתאפשרת להם מלאכת הרכבת סיפור מורכב יותר. באמצעות כתיבה (תוכן) ושימוש באסתטיקה ועריכה (צורה) ייחודיים בונים יוצרי הסדרות טקסטים אשר משהים את ההבנה של הצופה על ידי פיזור רמזים, חיתוכים לפרקים, וריבוי קווי עלילה ודמויות. פעולות אלה מתאפשרות להם מכוון שכעת הצופים יכולים לצפות בטקסטים הטלוויזיוניים כעוות נפשם, לחקור אותם לעומק, לצרוך פאראטקסטים רלוונטים ולדון עם צופים אחרים בקהילות הדיגיטליות.

מבחינת התוכן המהווה את התסריט או הסיפור בטקסט הטלוויזיוני:"… stories are systems of information management, with revelations, enigmas, and ambiguities mobilized for emotional impact." (Mittel,166). הנרטיב המורכב בטקסט הטלוויזיוני מתאפשר הודות לרוחב היריעה המוצעת על ידי סדרות טלוויזיה, כל סדרה מורכבת ממספר פרקים, וברב המקרים ממספר עונות. ככל שגדלה היריעה של הטקסט טלוויזיוני גדלה גם היכולת לכתוב אותו כנרטיב מורכב.

היוצרים בבואם לכתוב יצירה נשענים על קונבנציית הכתיבה הגורסת כי: "The critical tradition in both Britain and America have valued sophisticated text." (Nelson, 40). בכדי לרתק צופים למסך, הטקסטים הטלוויזיוניים הופכים מורכבים יותר ויותר, זאת תודות לכמות הפרקים והעונות המגדילה את היריעה הנרטיבית.

אך הנרטיב המורכב לעיתים דורש סיוע של הקהילות הדיגיטליות ופאראטקסטים חיצוניים זאת מכוון ש: "…orienting practices reside outside the diegetic storyworld, providing a perspective for viewers to help make sense of a narrative world by looking at it from a distance..." (Mittel, 261). הפאראטקסטים המסייעים להבין את הנרטיב המורכב לא מתקיימים בתוך העולם של הטקסט הטלוויזיוני אלא שוכנים מחוצה לו, משלימים אותו ומבארים אותו.

אותם פאראטקסטים אשר הוזכרו במאפייני תקופת TVIII אינם יוצרים רק הבנה עמוקה וברורה יותר מול הטקסט הטלוויזיוני בעל הנרטיב המורכב, אלא לעיתים מצליחים להעלות אותו רמה:

Orientation is not necessary to discover the canonical truth of a storyworld but rather is used to create a layer atop the program to help figure out how the pieces fit together or to propose alternative ways of seeing the story that might not be suggested by or contained within the original narrative design. (Mittel, 262)

 על סמך ההנחה הזו, אבקש לנתח את העונה הראשונה של הסדרה The OA ואסביר למה היא קשורה לתקופת TVIII הן ברמת הנרטיב המורכב שלה, והן ברמת פעילות הצופים.

 

פרק 1-  The OA כדוגמא לסדרה הקשורה לTVIII

 הסדרה The OA שייכת לתקופת TVIII ועונה על כל המאפיינים של תקופה זו כמוזכר בפרק המבוא. The OA הופקה על ידי ערוץ Netflix בשנת 2016 והועלתה במלואה לכל מינויי הערוץ בכל העולם- מהלך מוכר של הערוץ אשר משחרר את כל פרקי העונה של הסדרות המופקות בו ביחד ומאפשר צפייה לא ליניארית בכל העונה ברצף- ועונה בכך על מאפיין (א).

בעקבות שידורי הסדרה קמו מספר אתרים העוסקים בניתוחה, הצעת תאוריות המסבירות אותה ואף סרטונים המלמדים את התנועות המופיעות בה (ב), אחד מהם אף נקרא the unfinished house בדומה למקום המפגש הסודי של החבורה בסדרה. והקטגוריה השלישית (ג) משויכת לערוץ Netflix עצמו; ערוץ זה מציג בצורה מרשימה את הכלכלה העולמית החדשה, לפי המכתב הפתוח למחזיקי המניות של החברה מספר המנויים לשירות עומד על  כ 103.95 מיליון בעולם כולו[1].

 הנרטיב המורכב

ההגדרה של נרטיב ככלל, חיונית להבנה של נרטיב מורכב. אם כך מיטל מתייחס לנרטיב של סדרות טלוויזיה בצורה הבאה: "…a television serial creates a sustained narrative world, populated by a consistent set of charcters wo experience a chain of events over time…" (263). דרך הנרטיב של הסדרה The OA אציג את התפיסות האלה כפי שהן באות לידי ביטוי לאורך העונה הראשונה.

עונתה הראשונה של הסדרה The OA מתפרשת על פני שמונה פרקים באורכים משתנים, היא מוגדרת כסדרה בסוגת המדע בדיוני- פנטזיה. הסדרה היא הפקת מקורית של ערוץ Netflix על פי תסריט מקורי מאת ברית מרלינג (Marlig) שגם מגלמת את התפקיד של הדמות הראשית פריירי ג'ונסון/ OA.

            הסיפור מתחיל עם תיעוד, אשר נראה כמו צולם בפלאפון, של אישה בלונדינית קופצת מגשר. מיד לאחר מכן אנחנו פוגשים את פריירי ג'ונסון במיטת בית החולים מתאחדת עם הוריה ננסי ואייבל ג'ונסון. הם שמחים למצוא את פריירי בריאה ושלמה, אך מהר מאד מתברר כי האיחוד הזה מתרחש לאחר שפריירי נעלמה בשבע השנים האחרונות. בנוסף, פריירי היתה עיוורת מגיל צעיר, וכעת עם ההתעוררות בבית החולים מאור עיניה שב אליה והיא מתעקשת להקרא בשם  The OA.

            יחד עם הוריה, חוזרת פריירי אל ביתם הנמצא בפרבר יוקרתי בעירה קטנה במישיגן שבארצות הברית. פריירי מסרבת לספר להוריה או לרשויות את אשר קרה לה, איך היא הצליחה לחזור הביתה ואיך שבה אליה ראייתה.

במקביל מתחילה הסדרה לעקוב אחר חמש דמויות נוספות מלבד פריירי/OA: סטיב וינצ'ל הבריון והספסר השכונתי והרגיש אשר הוריו מאיימים עליו לאורך הסדרה כי אם לא ישפר את דרכיו הם יאלצו להעביר אותו לפנימייה צבאית. בטי בורדריק-אלן, מורתו של סטיב המתמודדת עם מות אחיה. אלפונסו 'פרנץ' סוסה בן למשפחה מעורבת המפלס את דרכו בכדי לפרוץ את המעמד הסוציו-אקונומי שלו בעזרת הצטיינות בלימודים ובספורט. באק וו, נער טרנסג'נדר במהלך תהליך השינוי באמצעות כדורים אותם הוא רוכש מסטיב באופן לא חוקי- השחקן המגלם את באק איאן אלכסנדר הוא בעצמו נער טרנסג'נדר. ואחרון בחבורה הוא ג'סי יתום משני הוריו המתגורר עם אחותו עימה הוא מעשן סמים כמפלט ממצבו הקשה.

במהלך הפרק הראשון של הסדרה, מצליחה פריירי לקבץ את החמישיה הנ"ל. היא מבקשת מהם להגיע לבית הנמצא בשיפוצים בשכונה שלהם בשעה ספציפית ולהשאיר את דלת הבית שלהם פתוחה. היא מספרת להם שאם הם יבואו היא תספר להם את הסיפור שלה, וכך הם עושים.

החמישיה מגיעה אל הבית ובו מתחילה פריירי לספר את סיפורה. אז מבצעת הסדרה עריכה המשתמשת בקולה של פריירי המספרת את הסיפור ב- voice over. כאשר פריירי מספרת את הסיפור לחבורה, שעם תחילתו, רק כאשר החבורה כולה במצב האזנה, מופיע רצף הכתוביות של הסדרה והיא נפתחת למעשה. דבר זה קורה כ-57 דקות לאחר תחילת הפרק הראשון.

אנו עוברים לתקופה בה פריירי היתה ילדה. היא מספרת שהיא נולדה ברוסיה בשם נינה, לאב עשיר מאד ששלט בכרית מחצבים מהאדמה. אך מישהו שניסה לפגוע באותם עשירים בזמן ההוא, הוציא לפועל פעולה אלימה נגד ילדיהם והסיט את רכב ההסעות של בני העשירים, עם נינה בתוכו, מעבר לגשר אל תוך נהר קפוא. אז חווה נינה לראשונה אירוע של כמעט מוות- Near Death Experience (להלן NDE) ובו עוברת נינה הילדה ליקום מקביל בו היא פוגשת את המלאכית חת'ון. זו משיבה אותה לחיים אך לוקחת ממנה את מאור עיניה.

הסדרה אז מתחילה להתפצל לסיפור המתרחש בשני מישורי זמן. המישור הראשון הוא ההווה בו מספרת פריירי את סיפורה לחבורת עליית הגג תוך כדי התקדמות בקווי העלילה היחודים לכל דמות. ובמקביל בתוך מפגשי הסיפור בעליית הגג אנו חווים את האירועים מהעבר דרך הסיפור שמספרת להם פריירי/OA.

פריירי מספרת שלאחר התאונה היא הועברה לבית יתומים ושם אומצה על ידי ננסי ואייבל ג'ונסון, הזוג האמריקאי חשוך הילדים וזכתה לשם פריירי. אך פריירי אשר הרגישה שחייה השתנו בעקבות הNDE  שחוותה  והיא מחליטה שעליה לחפש את אביה ועוזבת את הוריה המאמצים.

 עם חיפושיה מתחקה אחר עקבותיה חוקר משוגע בשם דר' האנטר פרסי. דר' האנטר חוקר סובייקטים אשר חוו NDE. הוא חוטף אותה וכולא אותה יחד עם ארבעה חטופים נוספים במרתף בתוך מתקן פרספקס מחומש שקוף קירות אשר תעלת מים מחברת בין תאיו הצמודים.

דר' האנטר מוציא בכל פעם שבוי אחר למתקן הטבעה מיוחד המעביר את הנסיינים NDE, וחוקר באמצעות מכשיריו לאן התודעה שלהם הולכת במטרה לגלות את היקומים המקבילים. בכל פעם לאחר הטביעה המבוקרת חוזרים הנסיינים לחיים.

אט אט מתחיל להרקם קשר רומנטי בין פריירי להומר, שבוי בחדר הסמוך לה, ויחד הם רותמים את שלושת השבויים הנוספים בניסיונותיהם לברוח ותוך כדי גם לנסות להבין מה דר' האנטר חוקר ולמה דווקא אותם. קשר נוסף שנרקם במהלך העונה הראשונה הוא הקשר בין פריירי לדר' האנטר. מכוון שפריירי עיוורת עדיין בשלב הזה של הסדרה הוא לא סבור שהיא יכולה לפגוע בו והוא מקל על תנאי כליאתה.

פריירי והומר אשר חוו מספר NDE מרגישים צורך עז לבצע סשן תנועות הנראות כמו ריקוד מודרני. אבל בידיהם רק שתי תנועות והם מלמדים זה את זו את התנועות. מהר מאד שאר השבויים לומדים את התנועות שלהם גם וכל אחד מוסיף תנועה עד שנוצרת סיקוונס המורכב מחמש תנועות יחודיות הנראה כמו מחול מודרני.

לפי סיפורה של פריירי, מצליחים היא והומר להשיב לחיים שבוי אחר אשר עבר ניסוי אלים במיוחד על ידי דר' האטנר. בשלב זה מתגלה כוחן של התנועות כבעלות יכולת ריפוי ופתיחת צוהר לרב יקומים המוצעים על ידי הסדרה- הן על ידי פריירי והשבויים והן על ידי דר' האנטר.

בהווה מלמדת פריירי את קבוצת עליית הגג את התנועות במטרה לעזור לה לפתוח את הצוהר לרב יקומים בכדי שהיא תוכל לחזור אל חבריה השבויים ולחלץ אותם מידיו של דר' האנטר. זאת שבמהלך תקופת השבי שלה ומספר ה NDE הרב שהיא חוותה מגלה ומבינה פריירי שהיא למעשה המלאך המקורי, מדרש השם לסדרה The OA (Original Angel).

לקראת סוף העונה דר' האנטר ומתחם הכליאה שלו נחשפים על ידי השריף המקומי. אך דר' האנטר מצליח לשכנע אותו לתת לשניים מהשבויים- פריירי והומר- לנסות לטפל באמצעות התנועות באשתו החולה. המעשה מצליח ודר' האנטר מחסל את השריף ואשתו. כעת שהוא מבין כי כוחותיה של פריירי גדולים בקבוצה, הוא משאיר אותה לבד בצד הכביש ונעלם שבידיעתו חמשת התנועות של המלאכים.

בנקודה זו מתחבר הסיפור מבחינת הזמנים וכל העבר של פריירי מתבהר לחמשת החברים הנפגשים תדיר בעליית הגג ושומעים את סיפורה. בזמן בין מפגשים אלה, אשר בהם הסיפור מתרחש בעבר של פריירי, סיפור החטיפה וההמלטות שלה, מתחילים חבורת עליית הגג לנסות להתחקות אחר הסיפור של פריירי/OA באמצעות מנוע החיפוש Google ואתר הסרטונים השיתופי YouTube, בעיקר הם מחפשים אחר דר' האנטר בעזרת פרטי המידע אשר פיזרה פריירי כדי לנסות לה למצוא את חבריה השבויים.

            כאמור ניתן להגדיר את הסדרה כבעלת נרטיב מורכב עקב שלושה מאפיינים עיקריים: הראשון, התפתלות העלילה ושילובה עם אלמנטים מעולמות המדע הבדיוני והפנטזיה. אפיון זה מתחבר עם אופן העריכה והדרך בה הסדרה מבקשת מהצופים להחליט אם הם מאמינים, כמו חברות עליית הגג, לסיפור שמספרת פריירי. דבר זה נוצר כתוצאה מדרך תיווך הסיפור ועריכת הסדרה בצורה מסתורית אשר לא חושפת את כל המידע בבת אחת. זאת במטרה להשאיר את הצופים מבולבלים ודרושת מהם לחבר את הנקודות בעצמם (Mittel, 164).

 אופן שני הוא החלוקה של תווך הסיפור דרך כמה מישורי זמן: לתפיסת הפורמליסטים הרוסיים "...הבחנה בין האירועים מחד גיסא לבין בנייתם מאידך גיסא, בין הפבולה לסוז'ט. הפבולה [...] היא הרצף הכרונולוגי של האירועים, והסוז'ט הוא הסדר והדרך שבהם מיוצגים האירועים בסיפור." (ג'פרסון, 22. הדגשה שלי). בסדרה, הסוז'ט מציג תחילה את הסיפור המתרחש בהווה עם חזרת פריירי לביתה ואיסוף החבורה, אך מתחיל לנוע על צירים שונים לאורך הפבולה, כאשר בניית הסיפור על עברה, אותו היא מספרת לחבורת עליית הגג, שייך לעבר ואף ליקומים מקבילים. פריירי, ראוי להזכיר כאן כי השחקנית המגלמת אותה היא ברית מרלינג התסריטאית של הסדרה, היא זו המתווכת הסיפור הן לצופים והן לדמויות אשר אספה בעליית הגג.

המאפיין השלישי הגדיר את הסדרה The OA כבעלת נרטיב מורכב הוא הפיצול וההתמקדות בדמויות רבות, אשר כל אחת מהן זוכה לאפיון ייחודי והתפתחות בקו העלילתי שלה הכולל: הכרת המשפחה וסיפור המעטפת, רצונות ואיומים חיצונים המופעלים בעיצוב הדמויות. כך נוצר נרטיב מורכב בהחלט אשר פעילות הצופים, מאפיין חשוב בעידן ה TVIII, מגיעה לבאר ולסדר.

                   

פעילות הצופים

 נרטיב מורכב עלול לדחות חלק מהצופים ולהרחיק אותם מצפייה בסדרה. זה בדיוק הדבר ההפוך אותו מנסים יוצרים ומפיקים להשיג על ידי שימוש בנרטיב מורכב: "…television storyteller's first job is to avoid alienating potential viewers." (Mittel, 261) בכדי לעשות זאת, אחד הדברים המאפשרים את הנרטיב המורכב, כאמור, הוא יצירת פאראטקסטים: "…both viewers and the industry do invest energy in creating spatially orienting paratexts for television series." (Mittel, 270). אותם פאראטקסטים, בין אם נוצרו על ידי ההפקה ובין אם על ידי המעריצים, עוזרים להתמצא בסדרה אך בעיקר יוצרים כמות תוכן רבה היוצרת שיח סביב סדרה, דבר אשר מעודד אנשים לצפות בה, לחזור לקרוא עליה, ואז לצפות בה שוב בכדי להטיב להבין אותה  וכך גדלה הכנסת הערוץ המשדר.

            עבור הסדרה The OA על הנרטיב המורכב שלה, נוצרו כמה פאראטקסטים  הן על ידי ההפקה וערוץ Netflix והן, ובעיקר, על ידי הצופים. ישנם סוגים רבים של פאראטקסטים, חלקם מסייעים בהתמצאות נרטיבית וניתוחי הסדרה. חלקם מכווצים את משך הזמן הנדרש כדי להבין או לזכור את מהלך האירועים המרכזי בסדרה (Mittel, 263( וחלקם מהווים קידום מסחרי.

            באינטרנט ניתן להכיל ולשתף כמות גדולה של פאראטקסטים ומקורות המעוצבים במיוחד כדי להקל על ההתמצאות של הצופים בסדרה (Mittel, 262). לדוגמה באתר Reddit קיים דף הנקרא The Unfinished House. דף זה, השואב את שמו ממקום המפגש הסודי של חבורת עליית הגג הנאספת על ידי פריירי ונפגשים בכדי לשמוע את סיפורה, מכיל מספר מאמרים אשר נכתבו על ידי גולשים המבארים מהלכים בסדרה, סוקרים את הדמויות הרבות וסיפוריהן, מציעים תאוריות לגבי פעולות ומהלכים בסדרה, חלקם מקשרים את הסדרה למדע פופולארי וטקסטים תרבותיים אחרים המוזכרים לאורכה. לכל נושא באתר זה משורשרות הודעות של צופים אחרים המתדיינים על הנושא ומציעים את הניתוחים שלהם. פאראטקסטים אלה, הנכתבים על ידי מעריצי הסדרה עוזרים להטיב להבין אותה ואת הרבדים הנוספים והעמוקים יותר המרכיבים אותה.

להבדיל מפאראטקסטים הבאים לבאר ולהטיב להבין את הסדרה, ישנם פאראטקסטים נוספים: "… dominant treands found in contemporary media culture: the 'viral video' (…) that suffuses social networks." (Mittel, 288). פאראטקסטים אלה אשר נוצרים הן על ידי ההפקה אך גם ובעיקר על ידי צופים ומעריצים, גורמים בעיקר להפצת עצם הצפייה בסדרה לקהילה האינטרנטית הקרובה במטרה לחבר חברים אחרים לסדרה בה הם צופים (Mittel, 288).  The OA ומעריציה יצרה מספר רב של פאראטקסטים כאלה.

לדוגמה, באתר YouTube הועלו סרטונים רבים על ידי מעריצי הסדרה המציגים שיעורי הדרכה ללמידת תנועות המלאכים אותן מלמדת פריירי את חבורת עליית הגג שלה, תנועות אשר למדה במהלך השבי שלה במרתף של דר' האנטר.  אחד הסרטונים הפופולאריים אשר הועלה על ידי המשתמש Massouds Time זכה ל 108,600 צפיות. בחלק מהסרטונים מציגים מעריצי הסדרה את עצמם, לעיתים אף בקבוצות, מבצעים את התנועות במקומות ציבוריים.

כאמור העלאת ספקולציות הוא חלק מתפקיד הנרטיב המורכב של הטקסטים הטלוויזיוניים בעידן TVIII (Mittel, 165). ואילו הפאראטקסטים לעיתים מסייעים בביאור מחד והעלאת החשיפה ויחסי הציבור מאידך. דף ה-Instagram של הסדרה הוא פאראטקסט רשמי של הסדרה ולו כ- 87,700 עוקבים.  דף זה מציג תמונות המתחברות יחד כפאזל ענק מרובה חלקים למעין פוסטר אינסופי המציג את התפתחות הסדרה והחיבור שלה לאומנות מודרנית עכשווית.

עם סיום העונה הראשונה, לאחר סצנת השיא בה נפגעת פריירי/OA מקליע בחזה היא מפונה באמבולנס והסדרה מסיימת. פעולת יחסי הציבור של דף ה- Instagram  עם סיום העונה היתה הצגת חלק חדש בפוסטר הענק בוא מופיע כיתוב בכתב ברייל המתרגם למילה Survived בשילוב עם מספר קטעי וידאו קצרים ואומנותיים המכריזים על כך שתהיה עונה נוספת לסדרה, כפי שגם אושר על ידי גורמים בערוץ Netflix. עבור הצופים פאראטקסט זה מעלה את הציפייה לצפייה  מכוון שהוא מכין את הקרקע לכך שפריירי לא מתה אלא עוברת ככל הנראה NDE נוסף ומצליחה לפתוח את הרב יקומים. מצד אחד מבאר את המהלך הנרטיבי בסדרה ומצד שני בונה ציפייה לצפייה בעונה החדשה.

דוגמאות אלה מציגות את The OA כסדרה השייכת הן ברמת הנרטיב המורכב שלה והן בפעילות האקטיבית של הצופים בה כסדרה השייכת לתקופה TVIII בה הצופים, להם נקרא הצופים החדשים, אינם רק צורכים את הטקסט הטלוויזיוני כפי שהוא, אלא מעמיקים ומיטיבים לחקור על ידי יצירת וצריכת פאראטקסטים ודיונים עליהם.

 

פרק 2- הדמויות כמטאפורה לצופים החדשים

 היות ועבודה יכולה להיחשב ולהיקרא בעצמה פאראטקסט, בפרק זה אשתמש בהנחה אשר הוזכרה בפרק הקודם הקובעת כי בכוחם של פאראטקסטים להציע דרכים אחרות לראיית הסיפור, על אף שאינן נמצאות בטקסט עצמו ואפילו אינן מוצעות על ידי עיצוב הנרטיב המקורי (Mittel, 262). זאת בכדי לגרוס כי בסדרות הטלוויזיה בעידן ה TVIII ככלל, ובסדרה The OA בפרט, חלק מהדמויות ניתנות לקריאה כפונקציות המהוות מטאפורה לצופי הטלוויזיה החדשים, ואף עוברות את אותן חוויות כמו הצופים עצמם. סדרות אלה משתמשות בדמויות האלה, אותן נכנה מאזינים נרטיביים, בכדי להציג כיצד נכון לצפות בסדרה ואיך לנהל את המידע הרב המופיע בה, בכדי להבין אותה בצורה מלאה יותר.

כפי שהוזכר במבוא, ההתמצאות באמצעות פאראטקסטים המוזכרת על ידי מיטל, היא למעשה פעילות צופים הנעשית בכדי להטיב להבין את עולם הסדרה, דבר המאפיין את הצופים בטלוויזיה בתקופת TVIII. לכן השימוש בדוגמאות הבאות משתי הסדרות אחרות יבוצע באמצעות תפיסה זו (של פעילות צופים) ותהווה תצוגה קטנה המאפשרת  להתייחס לתופעה שאינה נקודתית כלל לסדרה The OA.

משחקי הכס, סדרה אשר הוזכרה כבר בעבודה זו, ניתנת אף היא לפרשנות המבוקשת על ידי בפרק זה. הפתיח המונפש של הסדרה הנושא את מוזיקת הנושא וכותרות הקרדיטים המרכזיים של כל פרק, מציג את מפת העולם שבו מתנהל הסיפור של משחקי הכס, יבשת ווסטרוז. מעל לכל ממלכות האדם מסתובבת שמש שהיא סוג של נברשת מלאה בצירים וחלקים מתנועעים שמפזרים את האור כמו מנסרה ומבליחה מספר פעמים לאורך הקטע ואז בסופו ב-Full Shot ונושאת על פניה את שם הסדרה.

תפקידו של פתיח סדרה זו הוא לייצר תפיסה גאוגרפית של העולם הבדיוני עבור הצופים. הפתיח מפרט היכן נמצאים המקומות המרכזיים בעלילה ומי מהבתים, המתמודדים על כס המלך, שולט עליהם באותו רגע של העונה- הפתיח משתנה מעונה לעונה בהתאם למקומות בהן מתרחשת הסדרה ובהתאם להתפתחות העלילה.

            בפרק העשירי של העונה השישית Winds of Winter, מגיעה דמותו של סאם טארלי ביחד עם זוגתו גילי אל עיר בשם 'אולדטאון' בה שוכנת מצודה המהווה סוג של אקדמיה השומרת את ארכיוני כל הממלכות מכל הזמנים משחר ההיסטוריה. סאם יורד מן השביל ונכנס אל המצודה וזוכה לגישה לספריית הענק של המלומדים במצודה. בספריה הזו יש את כל המידע שאי פעם נכתב על העולם בו מתנהלת משחקי הכס כסדרת טלויזיה מחד- שם ניתן ללמוד על כל הדמויות ומה עלה בגורלן אם תרצו, וכסיפור נרטיבי מתוסרט מאידך המביא את דמותו של סאם בכדי ללמוד דברים מסוימים שיעזרו לו במשימה לסייע לחברו ג'ון סנו . הרגע המעניין והרלוונטי יותר לטיעון, הוא כאשר הסצינה מגיעה לרגע בו נכנס סאם לספריה הענקית: דרך נקודת מבטו אנחנו רואים כי הנברשת הגדולה הנראית בפתיח הסדרה תלויה למעשה כמנסרה מפזרת אור בתקרת הספרייה, המכילה את כל הסיפורים של הסדרה למעשה.

            בכדי להבין טוב יותר את העולם, דמותו של סאם עוזבת את הסיפור המרכזי ויוצאת למקום שהוא למעשה מחוץ למפה בכדי להסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר, במילים אחרות התמצאות: "...orienting practices outside the diegetic storyworld, providing a perspective for viewers to help make sense of a narrative world by looking at it from a distance." Mittel, 261). הדגשה שלי). הגעתו של סאם ל'אולדטאון' הינה הפעם הראשונה שמקום זה נגלה לצופים בסדרה. החיבור נוצר בין הצופים לסאם בעזרת שימוש בנקודת המבט המאחדת בין סאם והצופים בעזרת הזדהות.

כמו סאם, גם הצופים נאלצים לפתור עניין מורכב בנושא הנרטיב של הסדרה, הם פונים לטקסטים החיצוניים הנמצאים באינטרנט- השקול לספריה- בשלל אתרים, ערוצי Youtube ופורומים רשמיים וכאלה המנוהלים על ידי מעריצים. "ספריות" מקוונות אלה מכילות את כל המידע אליהם פונים הצופים לאחר הצפייה כדי להטיב להבין. בדיוק כפי שדמותו של סאם מציגה.

            מטאפורה זו נמשכת גם בסדרה ווסטוורלד ('Westworld'. Johnathan Nolan & Lisa Joy, HBO. 2016- ). בפרק השני של העונה הראשונה מוצגת סצינה ממנה אפשר ללמוד על מאמצי ההתמצאות של הצופים בסדרת טלוויזיה חדשה המוצגים דרך דמות בסדרה.

ווסטוורלד עצמה בנויה מנרטיב מורכב המשלב בין ז'אנר המדע הבדיוני, כעולם, למערבון, כתפאורה. כאשר הסיפור מסתובב סביב פארק שעשועים עם רובוטים אנושיים למראה בו אין חוקים. מעבר לכך הסיפור מתרחש בכמה מישורי זמן ומציג מעגליות החוזרת בסצינות בסדרה עם שינויים עדינים המעידים על התקדמות העלילה. כיאה לסדרה בעלת נרטיב מורכב, הצופים נדרשים לבצע פעולות התמצאות בכדי לצלוח את הפרטים הרבים:"... Orientation is (…) used to create a layer atop the program to help figure out how the pieces fit together..." (Mittel, 262). חיבור כל החלקים, בצורה חיצונית לסדרה, מאפשר לצופים להמשיך לצפות בסדרה מורכבת הבנויה בדרכים תסריטאיות פתלתלות.

בפרק השני בעונה הראשונה, נכנסת דמותו של וויליאם אל חדר התלבושות בטרם הכניסה לפארק. שם מלווה אותו דמות רובוטית מנחה, אותה הוא שואל: "is there an orientation?" והיא משיבה "שאין, ושאין גם ספר חוקים" ( כקריצה לתוכניות הריאלטי להן יש ספר חוקים הנקרא 'בייבל' ט.מ) ואף ממשיכה לומר לו "כי לגלות איך הכל מתנהל זה חלק מהכיף.". הדמות מתייחסת לעולם חסר החוקים שהוא למעשה פארק השעשועים הענקי, אך וויליאם כאדם הנכנס לראשונה לפארק, שהסצנות נחוות מנקודת מבטו, מאחד במבטו את הצופים ויוצר הזדהות עם דמותו. הצופים בשלב זה אינם מבינים עדיין מה מתרחש בסדרה ונאלצים, כמו וויליאם, לגלות בכוחות עצמם את הנרטיב המורכב הממשיך להתפתל בין כמה מישורי זמן לאורך העונה. בהמשך הסדרה דמותו תקדיש את כל חייה במטרה לגלות את כל סודותיו של הפארק.

ניתן למצוא דוגמאות רבות מסדרות נוספות המציעות קריאה אפשרית שכזו בה דמות, או מספר דמויות, מבררת את פשר העולם או אירוע שהתרחש וגילוייהם ודרך חקירתן תואמות את פעולותיו של הצופה החדש היכולות להיקרא כהתמצאות. זו פעילות המהווה אפיון מרכזי לפעילות הצופים אותה מזכיר מיטל ולכן באמצעותה ניתן לקשור קשר בין פעולות שהדמויות עושות בסדרה מסויימת לחיבור עם פעילות אשר מבצעים הצופים, מכאן נולדת המטאפורה המקשרת.

ברצוני לחזור ולדון ב The OA, מכוון שהסדרה הזו יחודית בבניית המטאפורה הלז. הסדרה מגייסת כלים מורכבים יותר הן מבחינת הכתיבה והמבנה, והן מבחינה צורנית, וזאת בכדי לחדד את החיבור בין הצופים לדמויות בסדרה.

הפרק הראשון בעונה הראשונה של The OA הוא מקרה מבחן נהדר לשינוי ייחודי במבנה של סדרת טלוויזיה המתכתב עם הטענה המוצעת בפרק זה. הפרק נפתח ללא כתוביות מלבד הקדימון המונפש של הערוץ המשדר Netflix. מיד אחריו סרטון קצר המצולם מפלאפון נייד מתוך רכב הנוסע על גשר. יחס השידור משתנה במקום מסך רחב אנחנו צופים במסך מאורך עם שוליים רחבים שחורים. בסרטון מקוטע זה אנו רואים אישה בלונדינית, בהמשך נתוודע אליה כדמותה של פריירי/OA, אשר קופצת מגשר לאחר שהיא מישירה מבט אל תוך המצלמה ואלינו הצופים. עם קפיצתה מהגשר הסרטון נפסק.

מטרותיו של קטע פתיחה זה היא לחבר את הצופים לסדרה על ידי שימוש באסתטיקה המוכרת להם- הסרטון הויראלי. סרטון המתקבל לרוב אל מכשיר הטלפון הנייד, נצפה ומשותף במהרה באמצעות אינספור הרשתות החברתיות המחוברות למכשיר. בכך יוצרת The OA קרקע מוכרת לעירור הסקרנות של הצופים היודעים כי מאחורי כל סרטון ויראלי יש סיפור, ולעיתים מוצר המבקש להימכר. כך  הסדרה יוצרת טקסט המבקש ביאור, או למעשה התמצאות, מכוון שהשוט העוקב אחרי סרטון זה מציג את אותה אישה בלונדינית שוכבת על מיטה בבית החולים- בעוד הצופים נשארים עם השאלה: כיצד היא שרדה? במהלך העונה חוזרת הסדרה אל הסרטון הזה שפותח אותה ומסבירה מה הביא את פריירי/OA להגיע לביצוע המעשה.

במהלך הפרק הראשון , כמוזכר בפרק 1 המתייחס לנרטיב הסדרה, מגבשת פריירי/OA את חמישיית עליית הגג הממלאים למעשה את פונקציית המאזינים הנרטיביים בסדרה. פריירי/OA מצליחה לקבוע עם כולם בשעה ספציפית, במקום ספציפי ושהם כולם שם היא מבקשת מהם לעצום את עיניהם ולדמיין את כל מה שהיא אומרת להם כאילו הם שם איתה, כאילו הם היא.

במהלך סצינה זו, 57 דקות אל תוך הפרק, עם תחילת סיפורה מתחילה להתנגן מוזיקת הנושא של הסדרה ורצף הכתוביות והקרדיטים מתחיל עם צילומי אוויר מעל לרוסיה הקפואה כאשר קולה של פריירי/OA נשמע ב- Voice over. מבחינה נרטיבית וצורנית, הסיפור שהיא מספרת (המתרחש ברצף זמן אחר החוזר אחורה בפבולה) לחמישיית עליית הגג נחזה מולנו הצופים, כביכול מעיניהם, יוצר את החיבור בין המאזינים הנרטיבים לצופים.

מעבר לכך, המהלך שמבצעת הסדרה בסצינה זו מעניק לדמותה של פריירי/OA כמה מהפונקציות של ערוצי השידור עצמם על ידי שימוש במונחים כמו מיתוג ובניית לוח שידורים. מיתוג נעשה על ידי פניה לקהל יעד מסוים על ידי יצירת רגש מסוים ופניה לסגנון חיים מסוים אשר הצופים יכולים להזדהות עמו (Ellis 2000b qtd. In Bulck, Tambuyzer, Simmons, 41). פנייתה של פריירי/OA נעשתה לקבוצה ספציפית של חמישה אנשים אשר כל אחד מהם נושא איזשהו מטען רגשי עמו הוא מתמודד המייחד אותו, גם אם רק בפני עצמו, משאר החברה. פריירי משתמשת ברגישות שלה כמלאכית ומצליחה לגרום להם להרגיש ייחודיות, דבר הגורם להם להגיע למפגש הסודי המצומצם.

קביעת השעה לפגישה  על ידי פריירי/OA היא למעשה בניית לוח השידורים, ואילו הבית הלא גמור, בו נפגשת החבורה, יכול להיקרא גם כערוץ המשדר את התוכן של פריירי/OA המהווה את הסדרה- כאן נוצר העניין של סדרה בתוך סדרה, עם שני סטים של צופים. כל אלה יחד ממקמים את דמותה של פריירי/OA כסוג של ערוץ טלוויזיה המשדר תוכן לקבוצת צופים אשר נבררו על ידי איכויותיהם הייחודיות. באמצעות פעולותיה של פריירי/OA מתאפשרת הקריאה של חבורת עליית הגג כמאזינים נרטיבים אשר דרכם מתווך הסיפור לצופים בסדרה.

הפרק השמיני, והאחרון של העונה הראשונה, מציג סצינה בה מספרת פריירי/OA לחבורת עליית הגג על איך היא הצליחה להימלט מדר' האנטר. סצינה זו משתמשת בכלי של עריכה מקבילה, ונעה בין סצינה המתרחשת בעליית הגג של הבית הלא גמור בהווה, לבין הסיפור ההמלטות המתרחש בעבר. בסצינה זו קול המספרת של פריירי/OA הנשמע גם כן ב- Voice over והוא נע בין שתי הסצינות, בעוד החבורה יושבת ומקשיבה יחד עם הצופים לסיפור הנחזה על המסך דרך עיניהם של חבורת עליית הגג. החבורה המוצגת אף היא, בסצינת ההווה, בקלוז-אפים של צפייה כאשר הם מוארים בתאורה כחולה עדינה הדומה למסך הטלוויזיה המרצד. ככל שהסצינה מתקדמת ונעשת דרמטית יותר, משלבת פריירי/OA בהווה תנועות ואף משתמשת בסכין בדיוק כפי שהתרחש בסצינת העבר. חלק מקריאותיה שייכות לסאונד הדיאגטי של הסצינה המתרחשת בעבר וחלקן שייכות לסאונד הדיאגטי של ההווה, אך שילובן יחד מטשטש את הגבול בינהן, מחייה את הסיפור ומטעין אותו בנופחים דרמטיים, אך בעיקר מחזק את הקריאה של חבורת עליית הגג כמאזינים נרטיבים החווים את הסדרה יחד עם הצופים עצמם.

בסוף סצינה זו קורה דבר מרתק, בשיא הסיפור של פריירי/OA בעודה אוחזת בסכין כשהיא לבושה בחולצה קרועה החושפת את חזייתה, נכנסים קבוצת ההורים של חבורת עליית הגג והם המומים ומביטים במבטים שופטים בחבורה ובפריירי/OA בעוד אמה אף מכסה אותה במעיל.

כניסה זו של קבוצה אחרת אשר אינה חלק מקבוצת עליית הגג הנבחרת, מהווה למעשה הגעה של צופים חדשים אשר התוכן, המתווך על ידי פריירי/OA, אינו מתאים להם. זאת מכוון שחבורת עליית הגג הם קבוצה נבדלת וייחודית בפני עצמה, אשר נבחרה על פריירי לצריכת התוכן הספציפי הזה:

 

Select groups feel themselves to be distinctive in culture and thus choose cultural goods to affirm their status […] multi channel environment happily resonate with a demand for distinctive product by the most desirable demographic as opposed to LOP  for the masses...." (Nelson, 44)

 

בעוד חבורת עליית הגג המובדלת על ידי בחירותיה ואופי הצפייה שלה נחשפת לתוכן מורכב יותר, הכולל עירום (חלקי במקרה הזה) ואלימות בדומה לערוצים ותכניהם המזוהים עם תקופת TVIII, חבורת ההורים שנכנסת מהווה את הציבור הרחב הצופה בצפייה לינארית המיוחסת לתקופות TVI ו- TVII הישנות והארכאיות יותר, הפועלות בשיטת הצפייה בהתנגדות נמוכה (Nelson, 39). לכן תגובתם מהווה עדות לכך שהתוכן המתווך אל חבורת עליית הגג על ידי פריירי/OA הוא לא ראוי עד כדי שאינו יכולים להיות משודר ואמה של פריירי אף מכסה אותה במעיל כמו מצנזרת את התוכן בעצמה. סצינה המחזקת את האפשרות לקריאה של חבורת עליית הגג כמאיזנים נרטיבים העוברים חוויות דומות לצופים בתקופת TVIII.

            ביסוס המטאפורה מתאפשר גם הודות לפעילויות אשר מבצעים חברי עליית הגג לאורך הסדרה. פעולות אלה עולות בקנה אחד עם טכניקות ההתמצאות שמציע מיטל (אשר הוזכרו בפרק המבוא). בפרק הראשון של העונה הראשונה של The OA מבצעות הדמויות טכניקות התמצאות בכדי לאשש ולאמת את דבריה של פריירי/OA, בכך הן מצליחות להטיב להבין אותה.

בתחילת הסדרה מצלמת פריירי/OA מספר סרטונים קצרים במטרה ליצור קשר עם אהובה, ממנו הופרדה בעל כורחה, הומר. תחילה היא בעצמה מחפשת אחר עקבותיו ברשת. בפרק הראשון היא נפגשת עם מורתו של סטיב וינצ'ל, בטי בורדריק אלן. במהלך השיחה מצליחה פריירי/OA לעורר את רגשותיה של בטי ולבצע כלפיה מניפולציה רגשית על ידי התעמתות עם עברה בה אבדה קרוב משפחה, כל זה במטרה לתת לסטיב התלמיד הבעייתי הזדמנות נוספת. כשבטי שואלת לשמה פריירי/OA משיבה "I'm the OA" ויוצאת. בביתה מחפשת בטי את הפירוש במנוע החיפוש Google שם היא מוצאת את הסרטון אותו צלמה פריירי/OA ושם היא גם מבקשת עזרה ומהחברים שמוצאים את זה לבוא לבית הבלתי גמור. גם אלפונסו 'פרנץ' סוסה ובאק וו משתפים בינהם את הסרטון ומגיעים אל הבית.

            בפרק השמיני, פרק סיום העונה הראשונה, כאשר חלקים נרחבים ופרטים רבים מהסיפור של פריירי/OA נמצא בידם, יושבים סטיב ופרנץ בבית הספר ומחפשים מידע על דר' האנטר באינטרנט במטרה לנסות למצוא אותו ובכך למצוא את ארבעת המלאכים השבויים ואת אהובה של פריירי/OA, הומר. הפעולות האלה המסייעות בהתמצאות הן פעולות המשוייכות לצופים החדשים בתקופת TVIII.

חבורת עליית הגג אשר נחשפת לסיפור של פריירי/OA, בדיוק כמו צופים הסדרה, מנסים למצוא את האמת שמאחורי הסיפור כדי להטיב להבין אותו ולעזור. בדיוק כפי שצופים פונים לאתרים ולפורומים בכדי לבאר ולהטיב להבין, כך גם 'חבורת עליית הגג' עושה. אפיון זה מחזק את הביסוס כי מדובר למעשה בדמויות המהוות מטאפורה המציגה את אופן פעולת הצפייה של הצופים בתקופת TVIII.

אך החיבור החזק ביותר הנעשה בין חבורת עליית הגג לצופי הסדרה מופיע בפרק השמיני והאחרון לעונה הראשונה. הפרק הזה מסיים את המהלך בו מתבצעת עריכה מקבילה אל העבר אותו מתווכת פריירי/OA ל'חבורת עליית הגג', לבין ההווה בו הם נמצאים ומקשיבים לסיפורה. הפרק השמיני מתרחש רובו בהווה לאחר שבסצינות העבר האחרונה מתגלה התנועה החמישית של המלאכים.

בנוסף, בפרק זה מוצא 'פרנץ' סוסה ארגז מתחת למיטה של פריירי/OA ובו ספרים המציגים את שלל הרפרנסים, השמות והרעיונות המופיעים בתוך הסיפור אותו סיפרה להם פריירי/OA. הוא מראה את הארגז לחבריו וההרגשה המתקבלת מתגובתם היא שהם, בדומה לצופים, מתחילים להטיל ספק באמינות הסיפור שעד כה היה נראה כה מוחשי. המניפולציה אשר מופעלת על 'חבורת עליית הגג' מתווכת באמצעות ההזדהות החזקה שנוצרת וההשקעה הרגשית שהיא חלק מיכולותיה של הטלויזיה כמדיום הדורש פעילות מצופיו (Askwith 2007 p.3 qtd. In Simons, 2), ולמעשה גורמת לצופים להטיל ספק בכל מה שהוראה להם עד כה על ידי הסדרה.

בהמשך הפרק פריירי/OA שבה הביתה מחופשה כפויה על ידי הוריה כאשר צמיד מעקב של מעצרי בית על רגלה. החבורה כבר חזרה לבית הספר וחסרונה של פריירי/OA דחף אותם להתרחק זה מזה כמו בתחילת העונה. אך כאשר יורה אלמוני חודר לבית הספר ומתחיל במסע הרג מתאחדים החמישיה בחדר האוכל הגדול ויחד מבצעים את חמשת התנועות של המלאכים אשר פריירי/OA למדה אותם. תנועות המחול המתואמות מסיחות את דעתו של היורה ואחד מעובדי הקפיטריה משתלט עליו אך כדור שנפלט בזמן ההשתלטות פוגע בחלון, מאחוריו עומדת לא אחרת מפריירי/OA. הכדור פוגע בליבה והיא מדממת.

כאשר כל בית הספר מסביב, מחישים אותה הפרמדיקים לאמבולנס והיא נוטה למות. פריירי/OA אומרת להם שהם עשו את זה והצליחו במשימה שאליה הם התאמנו. אך סטיב וינצ'ל, כלא מאמין, רץ אחריה. סטיב מבין כי באמצעות תנועות המלאכים והמוות שלה יפתח כעת השער הרב מימדי דרכו תוכל פריירי/OA לחזור אל חבריה המלאכים השבויים במרתף של דר' האנטר. הוא רץ אחרי האמבולנס וקורא "it's happening" וקורא לפריירי/OA המלאכית שתיקח אותו איתה. אבל האמבולנס ממשיך לסוע, ומשאיר אותו בחייו הרגילים.

שני האירועים האלה, עימם מסתיימת הסדרה: הטלת הספק באמינות סיפורה של פריירי/OA ומקרה המוות שלה שנחווה, כתוב ומצולם באסתטיקה ריאליסטית, גורמים ל'חבורת עליית הגג' ביחד עם הצופים להתבלבל. הסדרה דורשת מקבוצה זו, המזוהה עם הצופים, להחליט האם הם מאמינים לסיפור או לא. בכך מגיע השיא של החיבור המטאפורי בין 'חבורת עליית הגג' לצופים, והופך אותם לממלאי הפונקציה של מאזינים נרטיביים בצורה שלמה, כי כעת אינם מציגים רק את מהלך ההבנה של הסדרה או הגילויים שבה יחד עם הצופים, אלא למעשה חווים את אותן חוויות ומרגישים את אותן רגשות כמו הצופים עצמם.

השיח שנוצר בעקבות פרק הסיום יכול להעיד טוב יותר על החיבור שנוצר בין 'חבורת עליית הגג' לצופים הסדרה עצמה, וכך מושלמת בניית המטאפורה בעזרת הדמויות הללו. באתר האינטרנט של מגזין Wired הופיעה כתבה שהיא דיאלוג בין שני כותבים המדברים על סיום העונה הראשונה של The OA. בריאן רפטרי (Raftery) כותב:"…for me was the discovery of several books in the OA's room—including volumes on Russian oligarchs and near-death experiences—indicating that her entire story was strung together[…] from a series of highly creative lies." ובהמשך אף מתייחס לאופן פעולת הסדרה שמולידה את השיח על האם הסיפור שפריירי/OA מספרת ל'חבורת עליית הגג' הוא אמיתי עבורם כמו עבורינו הצופים: "…  The OA started out as a show about conflicting realities, and ended up as a is-she-real-or-not? mystery, which I'm sure will fuel a gazillion blog posts,". השיח הזה חוצה את צופיה הסדרה לשניים, אך בעיקר מציג את ההתחבטויות הרגשיות והנרטיביות עמן מתמודדים 'חבורת עליית הגג' בדומה מאד לצופים ואף לביקורת התרבות היוצרת את השיח סביב הסדרה.

על כן, בשילוב כל הטיעונים המוזכרים, אפשר לגרוס כי הסדרה The OA מציגה את החיבור בין הדמויות הממלאות את תפקיד המאזינים הנרטיבים לבין הצופים, ובכך מציגה מספר דמויות כמטאפורה לצופים החדשים בתקופת ה TVIII בכמה מישורים: הראשון הוא התוכן, המתבטא על ידי התסריט בעל הנרטיב המורכב, הדורש ביאור המבוצע על ידי הדמויות עצמן בעולם הסדרה. חיבור עריכתי בין כמה מישורי זמן עם שימוש מורכב בסאונד כמגשר בין הזמנים, שינוי המבנה של הסדרה עם פתיח המופיע לאחר כשעה לתוך הפרק הראשון רק לאחר שכל הדמויות נמצאות במצב הקשבה למתווכת הנרטיב. הפעולות אשר מבצעות הדמויות הללו המבקשות לחקור את הנרטיב המוצע על הסדרה בדומה לצופים הנתקלים בנרטיב המורכב. ולבסוף, שילוב התחושות,  והרגשות של הדמויות והצופים לגבי ההתרחשויות במהלך העונה בכלל ובפרק סיום העונה הראשונה בפרט.

 

סיכום

אפשר להתייחס לקריאה העולה מ The OA- כי הדמויות בסדרה הם למעשה מטאפורה לצופי הטלוויזיה החדשים- כפונקציה היוצרת הזדהות עבור הצופים. כפי שהזכרתי בפרק השני, סדרות נוספות ניתנות לקריאה אפשרית שכזו גם כן, ואין מדובר בצירוף מקרים.

אחד מן ההנאות הגדולות השמורות למדיום הקולנועי והטלווזיוני היא יכולת ההזדהות. על פי הפסיכואנליזה יכולת זו מבצעת הפעלה קוגנטיבית המפיקה עונג מההזדהות עם הדמויות הנראות על המסך (מאלווי, 124) עונג זה דוחף את הצופים להמשיך לצרוך את הסדרה. זהו בסיס חשיבותה של בניית נרטיבים מסוג זה. הצופים מחפשים לצפות בעצמם, באורך חייהם, בדרך בה הם מתנהלים בעולם ההופך דיגיטלי יותר ויותר: נתקלים במידע ומיד בודקים האם מדובר בעובדה או בדיה. היום כבר  אי אפשר להאמין לכל מה שמספרים לך, אי אפשר אפילו להאמין למה שאתה רואה, צריך להטיב לבדוק.

            אך בסופו של עניין גם עבודה זו, כמו חלק מן המאמרים שהוזכרו בה, מהווים סוג של פאראטקסט. בעבודה זו הצגתי קריאה אפשרית לסדרת טלוויזיה בה צפיתי והצעתי דרך לנתח אותה. אמנם השתמשתי בכלים האקדמיים של מישורי התרבות בתחום הטלוויזיה, אך עדיין מדובר בניתוח שלעיתים אינו נופל מניתוחים מורכבים לסדרות באתרים המעריצים של סדרות מסוג זה.

דבר זה מציג בסופו של יום את כוחה של התעשייה והכלכלה שמאחורי הטלוויזיה עצמה. כלכלה כזו המצליחה לרתום לשורותיה, גם אם באופן מודע וביקורתי, את האקדמיה עצמה הטורחת לכתוב מילים רבות על סדרות וסרטים ויוצרת פאראטקסטים מורכבים יותר.

ערוצי טלוויזיה הם בתי עסק אימתניים בגודלם. המחזור השנתי של ערוץ Netflix לשנת 2016 עמד על 8.83 מיליארד דולר[2] כך שהמטרה העיקרית שלהם היא ליצר תוכן הניתן למכירה וגריפת רווחים. ובעידן בו המצלמה מופנית אל העצמי (Selfie) מה נמכר טוב יותר מאשר תוכן המצליח להציג בפני הצופים את עצמם.

---

[1] על פי החוזר למחזיקי מניות של ערוץ Netflix מינואר 2017 המסכם את שנת  2016

 

[2] על פי החוזר למחזיקי מניות של ערוץ Netflix מינואר 2017 המסכם את שנת  2016

 

ביבליוגרפיה

Bordwell, David, Kristin Thompson, and Jeff Smith."The Significance of Film Form". Film art: An introduction. Vol. 7. New York: McGraw-Hill, 1997.p. 65-88.

 Dhoest, Alexander, and Nele Simons. "Still ‘Watching’TV? The Consumption of TV Fiction by Engaged Audiences." Media and Communication 4.3 (2016). P. 176-184.

 Hills, Matt. "FROM THE BOX IN THE CORNER TO THE BOX SET ON THE SHELF: ‘TVIII’and the cultural/textual valorisations of DVD." New Review of Film and Television Studies 5.1 (2007): p. 41-60.

 Mittell, Jason. Complex TV: The poetics of contemporary television storytelling. NYU Press, 2015.

 Nelson, Robin. "Quality tv drama: Estimations and influences through time and space" Quality TV: Conteporary American Television and Beyond. Edited by Janet McCabe, Kim Akass. IB Tauris, 2007. P. 38-51

 Rogers, Mark C., Michael Epstein, and Jimmie L. Reeves. "The Sopranos as HBO brand equity: The art of commerce in the age of digital reproduction." This thing of ours: Investigating the Sopranos (2002):p. 42-57.

 Simons, Nele. " Audience Reception of Cross-and Transmedia TV Drama in the Age of Convergence." International Journal of Communication 8 (2014): p.2220-2239.

 Uricchio, William. "Old media as new media: television." The new media book (2002): p. 219-30.

 Van den Bulck, Hilde, Sil Tambuyzer, and Nele Simons. "Scheduling and continuity techniques in a changing television landscape: A case study in Flanders." International Journal of Digital Television 5.1 (2014):p. 39-60.

 ג'פרסון, אן. "הפורמליזם הרוסי". ג'יין אוסטן: גישות בביקורת הספרות – מקראה חלק א': סקירות על ארבעה זרמים בביקורת, תרגום: הדר יעקובסון. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1994. עמ' 9-28.

 הרצל, בינימין זאב. מדינת היהודים. תל אביב. משכל- ידיעות אחרונות. 2008

 מאלווי, לורה. 1975 ."עונג חזותי וקולנוע נרטיבי". תרגום: רועי רוזן. ללמוד פמיניזם: מקראה. מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית. עריכה: דלית באום, דלילה אמיר, רונה ברייר-גארב, יפה ברלוביץ', דבורה גריינמן, שרון הלוי, דינה חרובי, וסילביה פוגל- ביז'אווי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2006 עמ' 133-118.