זה הפך למורשת של 'משחקי הכס'. פרק לפני סיום העונה לתת לצופים איזשהו מהלך עלילה לא צפוי, אשר צופן בחובו מיתות מרובות ושינויי כיוון עלילתי. בעונה הראשונה אבדנו את נד סטארק בהוצאה להורג שהפכה את משחקי הכס לדיבור הכי חם עם מהלך ששינה את האופן שבו אנחנו מתייחסים לטלוויזיה ולדמויות.
** הדיון והניתוח מכילים ספויילרים לפרק החמישי של העונה השמינית של משחקי הכס ומומלץ לקרוא לאחר הצפייה ***
בעונה השנייה הקרב במפרץ בלאקווטר, בעונה השלישית החתונה האדומה, בעונה הרביעית המלחמה בטירת משמר הלילה נגד הפראים והפרידה מיגריט. בעונה החמישית הייתה זו העקדה של שירין וניסיון ההתנקשות של בני ההרפיה בדנירז. בשישית קרב הממזרים, בשביעית משימת הקומנדו מעבר לחומה לחיסול מלך הלילה שעלתה לדנירז בדרקון. ועכשיו, בשמינית הגענו לפרק הזה, המתקרא 'הפעמונים'. זה היה פרק מורכב ולא פשוט אז ברשותכן נתחיל ישר בניתוח.
אחרי משא ומתן כושל בפאתי 'מעלה המלך' אנחנו חוזרים אל דרגונסטון. השוט הראשון של הפרק מציג קלף עליו מתייחס הכותב ליורש החוקי לכס הברזל. זה ואריז כותב. אני רוצה להתעכב על נושא כתיבת הקלפים.
בעונות הקודמות האמצעי הזה חרץ גורלות של ממש. במהלך כל העונה השלישית בכל פעם שרואים את טייון לאניסטר (האב ז"ל) הוא ישוב אל מכתבתו וכותב מכתבים. בסוף העונה עם החתונה האדומה והמשפט האלמותי של וולדר פריי:" The lanisters sends their regards" אנחנו מבינים שמי שרקח את המזימה הזו כל הזמן היה פאפא לאניסטר. והוא אפילו לא הרים חרב או ירה חץ. סך הכל קלפים ומשקי כנפי עורב.
לכן, כשהפרק לפני האחרון של הסדרה הזו חוזר אל אמצעי העברת המידע הזה, ועוד בידיה של דמות אשר העברת מידע וטווית רשתות היא שמה השני, ואריז מכונה 'העכביש' בסדרה, ועוד בשני שוטים נפרדים, פעם בתחילת הפרק ופעם נוספת רגע לפני הוצאתו להורג, כנראה שישנה חשיבות גדולה מאד לנמענים של קלפים אלה. אז מי יכול להיות הנמען? חכמי המצודה? הבנק בבראבוס? יארה גרייג'וי שתצטרף לכוחות הצפון?
אם כן, אם הדרקונים בדיכאון. דרך אחת הציפורים של ואריז, אנו למדים כי דנירז לא אוכלת וממעטת לפגוש אנשים. ג'ון סנו מגיע בכדי לנסות לפייס את מלכת הדרקונים. אך ראשון פוגש אותה טיריון. שימו לב כשטיריון נכנס לפני שאנו רואים את דנירז אנו נחשפים לפסל ראש הדרקון המבעית החצוב בקיר השחור ומואר בתאורה קרה ומנכרת. אותו שוט חוזר גם בעונה הקודמת עליו כבר כתבתי שהוא רמז מטרים לשיגעונה הקרב של אם הדרקונים.
דנירז איבדה בפרק הקודם את מיסאנדיי מנאת' חברתה היקרה, היועצת הקרובה אליה ביותר ודמות שהייתה לה כאחות למעשה. היא איבדה שני דרקונים, שהיו לה כילדיה. היא איבדה את סר ג'ורה וחלק נכבד מהצבא שלה. הסדרה הלכה רחוק מאד כדי לנתק את דנירז מכל קשר אנושי אמיתי. כל אחד שהציג רגש של חיבה כלפיה אבד במהלך שתי העונות האחרונות.
אם זה לא מספיק בפרק הזה היא מוסיפה לאבד עוד ועוד קרובים. טיריון אינו נחשב עוד בעיניה כבר-סמכא. מהדיאלוג הקצר ביניהם בו היא מגלה לו שג'ון בגד בה, אפשר ללמוד על השינוי המפעים של הדמות הזו אשר התחילה את דרכה בסדרה כנסיכה תמימה שהוצגה בתאורה חמה ומחמיאה ובכמה שוטים של עירום פרונטלי כבר מהפרקים הראשונים ועד לשוטים הקיצוניים בצורה ובתאורה שלהם בפרק הזה.
השיער שלה סתור ולא מסודר, כי מיסאנדיי לא שם בכדי לקלוע לה צמות. היא טרוטת עיניים, מוארת בתאורה קרה ולא מחמיאה ומעבירה לנו דמות של מלכה שעוד רגע מאבדת כל צלם אנוש. בדיאלוג טיריון אומר כי ואריז הוא זה שבגד בה, וזה מכוון שחסר לו מידע מהשיחה האינטימית בין דנירז לג'ון בפרק הקודם, בה היא התחננה בפני ג'ון לא לספר לאף אחד על יחוסו (חצי טארגיריאן וחצי סטארק ויורש חוקי לכס הברזל). אך ג'ון סיפר לסאנסה, שסיפרה לטיריון שסיפר לואריז. איכשהו טיריון יוצא בחיים מהשיחה הזו. ועם זאת אנו מרגישים עליו את הפחד ממנה תודות לתצוגת משחק נהדר של פיטר דנקלדג' בפרק הזה שזוכה לכמה רגעים מורכבים ויפים.
לאחר מכן דנירז מאבדת חלק מג'ון. כשואריז מקבל אותו הוא מנסה להיעזר בג'ון ולשכנע אותו להיות המלך המיועד. אך ג'ון, לא יודע כלום. בפרק הזה אנחנו מבינים כמה הטעות שלו קולוסאלית.
כאשר הם ביחד דנירז מעמתת את ג'ון עם הפרת ההבטחה שלו, ואומרת שהיא לא מקבלת אהבה מאף אחד. מכוון שהוא לא יכול לשקר אפילו לרגע או לא להיות נאמן לרגשותיו, הוא מגיב ברתיעה מדנירז. רתיעתו זאתי מביאה את דנירז להכרה בעובדה שהיא לבד לחלוטין. הכרה המקרבת אותה עוד צעד אל עבר המעשה הנוראי שלה בהמשך הפרק.
כדי להמחיש את דרדורה של דנירז היא מוציאה להורג את ואריז, לא לפני שמנתצת השלשלאות אוזקת את ידיו. אפשר להוריד כינוי אחד מרשימת התארים הבלתי נגמרת שלה. מילותיו האחרונות של ואריז, מעבר לפרידה הרגשית מטיריון שמכר אותו, היו 'אני מקווה שאני טועה'. מצטערים ואריז, אתה צדקת כל הזמן, המטבע נפל על משוגעת בדיוק כמו אבא שלה בחזקת עשר.
ואריז היה דמות מקסימה שלוותה אותנו מהתחלת הסדרה. הדמות שלו עברה שינוי מרהיב בעיני אשר הצליח לחשוף את המניעים הכי עמוקים שלו בדרך מורכבת. הוא זכה להופיע בכמה וכמה סצינות מפעימות בסדרה שהזכורה לי ביותר היא קבלת האדון שהתעלל בו בילדותו בקופסא אל מעלה המלך. ואריז מת כסמן ימני של מחנה האמת. הוא הוצא להורג כי העז לבקר את השלטון של דנירז. מזל שלממשלות מסוימות אין דרקונים לשרוף את מי שמבקר את צעדיהם ומדיניותם. בינתיים.
באולם החשוך של מצודת דרגונסטון, טיריון ממשיך להפציר בדנירז לא לשרוף את כל אזרחי 'מעלה המלך'. אך אנחנו לא שומעים אותה בקולה אומרת משהו בסגנון של: 'אני מקבלת את העצה שלך, טיריון היקר'. היא פשוט מהנהנת אל תולע אפור בעגמומיות. הם חולקים ביניהם את אובדנה של מיסאנדי בכאב המתחיל לתדלק רגשות נקמת דם המתבטאים בזריקת קולר העבדות שלה אל האש. תולע אפור היה שם ושמע אותה אומרת 'דראקריס' רגע לפני שהיא אבדה את ראשה.
לפני הקרב טיריון מספיק להיפרד מאחיו שנלכד על ידי צבאה של דנירז. גם פה הסדרה משתהה ונותנת לנו רגע אנושי וחמים בין שתי הדמויות האלה שעברו ביחד ולחוד כל כך הרבה. ג'יימי וטיריון מציגים מערכת יחסים מאד מורכבת לאורך הסדרה והפרידה ביניהם, שוב תודות למשחק הנהדר של מר דנקלג', מרגשת ונוגעת ללב. טיריון שולח את ג'יימי לשכנע את סרסיי להיכנע ומשתמש ביכולותיו של דאבוס כדי לדאוג להם לסירת חילוץ. כמו שדאג לגנדרי.
ואנחנו יוצאים אל הקרב. הסדרה מכניסה אותנו אל רחובותיה של 'מעלה המלך'. צבא לאניסטר מכניס אזרחים אל תוך המבצר האדום. אנחנו נחשפים להמון נשים וטף, כולם מנסים את מזלם לחדור אל המבצר להיות מוגנים. גם אריה ו'הכלב' נכנסים בשערי העיר ללא בעיות. אריה ממשיכה עם המטרה שלה לחסל את סרסיי וקלאגיין בדרך להילחם עם אחיו 'ההר'. זו התוכנית עד פה ברמת הציפיות.
סרסיי עומדת במגדל השן בראש המבצר האדום וצופה במתרחש. היא זחוחה ובטוחה בניצחונה בקרב בעוד ספינותיו של יורון ממתינות במפרץ בלאקווטר דורכות את הצלצלים קוטלי הדרקונים. בצד השני של העיר, צבא הגלימות הזהובות, שכירי החרב שומרים על החומות ונעמדים מול צבא הבלתי טמאים המחוזק בלוחמי הצפון. הם מחכים לסימן של דנירז. ואז זה מתחיל. נראה שמהפעם האחרונה דרוגו הדרקון האחרון בשבעת הממלכות למד להתחמק מהחניתות המכאניות ומהר מאד הצי של יורון נשרף כליל.
אז דניאז פונה אל הביצורים האחוריים, ופורצת את החומה מאחורי הפלוגות המוזהבות והמתקפה מתחילה. צבא הבלתי טמאים יחד עם הדותרקים וצבא הצפון פורצים את חומות העיר בשוט המזכיר את השוט של ג'ון מקרב הממזרים, רק שהפעם קצין הפלוגות המוזהבות בורח ונהרג על ידי תולע אפור ועיניו רושפות אש, בעוד דניאז רכובה על הדרקון רושפת אש וממשיכה לפלס להם את הדרך.
שימו לב איך בתחילה השוטים מתמקדים בשריפת חומות וכוחות לוחמים, יחד עם המוזיקה אנחנו מעודדים את הצד התוקף. במיוחד כאשר תולע אפור, דאבוס וג'ון סנו צועדים נחושים במעלה רחובות העיר בלי שום איום אמיתי עליהם כעת. כשצבא לאניסטר מכותר על ידי כל הכוחות האלה ודנירז על הדרקון החיילים בשטח חכמים וזורקים את חרבותיהם אל הקרקע בזה אחר זה ונכנעים. אז אנחנו חוזרים אל סרסיי ואל פס הקול מצטרפים הקולות לצלצל בפעמוני העיר ולהודיע על כניעה רבתי.
אבל אצל סרסיי המילה הזו לא מופיעה בלקסיקון. גם כאשר קייבורן מספר לה כי כל הצי הושמד ואתו הפלוגות המוזהבות וכל אמצעי ההגנה נגד דרקונים. העיר כולה מתחננת אל סרסיי שתצלצל בפעמונים, אך זו לא נותנת את ההוראה. ואז הפעמונים מצלצלים.
בשלב הזה הסדרה מאפשרת לנו לנשום לרווחה, משלבת קצת תקווה דרך הקלוז אפים של ג'ון סנו שכבר מריח כאן סוף טוב נטול אלימות דם ואש. כשהדרקון עף אל עבר המבצר האדום בו נמצאת סרסיי אנחנו בטוחים שזה בכיס של דנירז. מה נשאר לה? להאכיל את דרוגו בסרסיי וההר ולהתיישב כמלכה רחמנית על הכס ולזכות באהדת שבעת הממלכות לנצח נצחים כמי ששחררה את העיר ואיחדה את שבעת הממלכות?
אבל אנחנו לא בסדרה שתענה לנו על הציפיות. 'משחקי הכס' כאן כדי להרוס לנו את החיים, להתאכזר אלינו, ולהעביר אותנו מסכת ייסורים במשך המחצית השנייה של הפרק בו 'מעלה המלך' הושמדה, נשרפה ונכתשה לאפר ועפר. דנירז כמעשה אביה החליטה פשוט לשרוף את כולם. בעוד השוטים החיובים שגרמו לנו לעודד היו של חיילים נשרפים, כעת אזרחים, נשים וילדים נשרפים בעודם נסים על חייהם.
לא האמנתי למראה עיני. ישבתי פעור פה וסרבתי לקבל את הגלגול האחרון של דנירז. וזה לא הפסיק בשוט אחד. זה המשיך והמשיך והמשיך. מאותו רגע שהיא ויתרה על כניעתה של 'מעלה המלך' הסדרה הפנתה לנו גב, לא ראינו יותר את פניה של מלכת הדרקונים המשוגעת, אלא עברנו לסוכנים חדשים עלי אדמות ובעיקר לדמות שאנחנו הכי מזדהים עמה: אריה.
לאחר שהצליחו להסתנן אל המבצר אריה ו'הכלב' נפרדים. סאנדור, הפעם, מסביר לה שנקמה תביא אותה להיות בדיוק כמוהו ואם היא מצטרפת אליו כדי לחסל את סרסיי היא תמות. היא מבינה את זה ומסתובבת על עקבותיה.
גם לה, כמו לנו הצופים, היו ציפיות לחסל את סרסיי במו ידיה. אך כעת היא מבינה שזה משחק אחר, שדנירז השתגעה וכבר אין טעם לחיסול הזה. למעשה הסדרה עיקרה עבורנו את החשיבות של החיסול של סרסיי על ידי אריה, ושולחת אותנו אל עבר הקרב האמיתי שלה, שהוא לשרוד את השמדת 'מעלה המלך' על ידי דנירז.
הקרב בין האחים לבית קלאגיין על גרם מדרגות המבצר האדום הציג לראשונה את 'ההר' לא סר למרותה של סרסיי, שברחה כל עוד נפשה בה, אם כי באצילות. אחרי אינספור ניסיונות רק הקרבה עצמית וזריקת שניהם דרך הקיר אל עבר העיר הבוערת מתחת אפשר לסאנדור לגאול את עצמו. הוא שנהיה למי שהוא נהיה לאחר שאחיו שרף את פניו, זורק את עצמו אל האש מראש המגדל יחד עם המפלצת הזומבית והבלתי ניתנת להשמדה. את הנפילה הזאת כנראה אף אחד מהם לא ישרוד.
עדיין במבצר האדום סרסיי מתאחדת עם ג'יימי אשר הספיק לגבור על יורון. יחד עם יורדים אל מערות הקבר של 'מעלה המלך' אך הדרך נחסמה והם נשארים למות יחד זו בזרועותיו של זה. הכותבים הגדילו לעשות והרגע ביניהם רגשי מאד, ומציג את ההכרה של סרסיי בהפסדה. זה רק סימבולי שהם נקברים יחד תחת חורבות הארמון שלהם ואנו נפרדים משתי דמויות נהדרות נוספות.
לסרסיי הייתה תוכנית כנראה. היא מקמה אש פראית במעגלים הקרובים יותר למצודה האדומה, כנראה בכדי לפוצץ את הצבא של דנירז כשהוא יתקרב. ג'ון סנו העומד מקרוב נחשף אל הלהבות הירוקות המופעלות על ידי אש הדרקון היוקדת.
יש שלב בקרב בו אנחנו רואים את ההבנה של ג'ון כי הטעות שלו עלתה בחייהם של כל תושבי 'מעלה המלך'. הסאונד כמעט נעלם, הוא מביט בהרוגים, בנשים וילדים, הוא אפילו מציל מישהי מאונס. אש הדרקון מוסיפה להרוס את העיר, ואז הוא מבין. הוא מבין שהוא חלק בזה,
אם תרצו ג'ון הוא זה שירה את פצצות התאורה ואפשר את הטבח, את ההשמדה של 'מעלה המלך'. הוא ודאבוס משירים מבט ומתחילים לסגת. איך הוא יקום מזה? מה הוא יעשה? יש רק דבר אחד שאפשר לעשות בכדי לכפר על כל זה. להרוג את דנירז ואת הדרקון שלה. אבל קודם כל לצאת מהעיר, והם נסוגים.
ברחובות העיר העוברים השמדה שיטתית אנחנו מצטרפים אל אריה, היא הסוכנת שלנו, הצופים. דרכה אנחנו נחשפים לזוועות של פשוטי העם החווים את הדרקון כנשק להשמדה המונית. בניינים קורסים, להבות, צרחות, חלקי גופות חרוכות וכמעט ורומסים אותה כמה וכמה פעמים המון מבוהל. הסדרה הולכת רחוק מאד בכדי להראות כמה השיגעון של דנירז הוא קיצוני באלימות שלו ובכח העומד לרשותה.
השוטים הקשים ביותר מבחינתי הם פתיתי האפר הנושרים מהשמיים סטייל נשורת גרעינית כשלמעשה מדובר בפתיתי גופות שנשרפו כליל. השוט שבו אריה רואה את האם והבת שכובות מפויחות מזכיר את את הדמויות מפומפיי אשר חוותה התפרצות געשית ובכך מסמלות את דנירז והדרקון שלה כסוג של כח טבע בלתי ניתן לריסון או שליטה.
ואז כשלא נותרה נפש חיה בסביבתה בשוט 'דאוס אקס מאכינה' מופיע הסוס הלבן של קצין הפלוגות המוזהבות ומחלץ את אריה אל עבר הפרק הבא. היא שרדה את זה בכדי שנוכל יחד איתה להבין מה עבר עלינו בפרק חסר הרחמים הזה.
במהלך כל המתקפה חסרת המעצורים הזו איננו זוכים לשוט אחד של דנירז מקרוב. זה עוזר ליצירת הריחוק והעברת המסר שהדרקון הוא נשק להשמדה המונית ואי אפשר לעצרו. במיוחד על הקרקע ממנה נחוות רוב ההשמדה על דרך עיניהם של אריה, ג'ון וטיריון לפרקים. מה עבר על מלכת הדרקונים במהלך הזה? מה יהיה עליה בפרק הבא? האם מישהו יוכל לעמוד מולה?
האם נזכה לראות הלכה למעשה את ג'ון כטארגריאן כשהוא יקום לעמוד מולה ולא יישרף על ידי אש הדרקון? האם אריה תהיה במצב נפשי תקין כדי לסייע לו? ועכשיו שאין כס ואין 'מעלה מלך' או נתינים, על מי תמלוך דנירז? על סאסנה?
קשה לי להאמין שאני כותב את זה, אבל הפרק הבא יהיה הפרק האחרון לחלוטין בסדרה הזו. בתקופה הזו. 'משחקי הכס' הלכה הכי רחוק מכל הסדרות ואף פעם לא נתנה לצופים את מה שהם רצו. הטעות הכי גדולה היא לבוא לצפייה בה עם ציפיות, וזה יקיריי המסר העיקרי. תאמינו רק למה שאתם רואים, כרגע אין תקווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה