אתם זוכרים את הימים שדמויות טיילו במשך עונה שלמה, לעיתים יותר, בפאתי ווסטרוז בכדי להגיע למחוז חפצם? טוב אז תשכחו מזה, הימים האלה מאחורינו. בפרק השלישי Queen's Justice של העונה השביעית של הסדרה אחד הקורבנות הראשונים הוא הזמן. מעכשיו, אומרת הסדרה, אנחנו מגישים מנות עיקריות ואלכוהול. את המשחקים המקדימים אנחנו זונחים כמעט לחלוטין, נשארו עוד ארבעה פרקים עד סוף העונה וצריך לקדם פה קווי עלילה, בריתות, מיתות ומלחמות.
*מכאן כל מילה נוספת היא ספויילר ל Queen's Justice הפרק השלישי בעונה השביעית של משחקי הכס*
אני אוהב את בחירת השמות של הפרקים. אמנם יש בערך שש דמויות נשיות הנקראות או מבקשות להקרא כמלכות בעונה הזו, אבל הפרק הזה כולו סרסיי. אולי אחת מהדמויות המורכבות, פגועות ומשוגעות שהולידה הסדרה הזו. אנחנו ראינו אותה עושה כמה דברים קשים מאד, אבל משום מה הרגשתי שהפרק הזה באמת הצליח לתת תמונת מלאה יותר של אישה שבורה המחפש גאולה בעזרת הכאב של אויביה ומבקשי רעתה, וכאלה, ברוך אל האור, יש הרבה.
נתחיל בכניסה של יורון הפיראט עם יארה אילאריה ובתה אל מעלה המלך. כניסה המתכתבת יפה עם 'מצעד הבושה' של סרסיי בעונה החמישית. אומנם שם מחאנו כפיים מול ההשפלה הבלתי תאומן של המלכה הבלונדינית. ואילו כאן ההובלה של יורון על הסוס, התשואות של ההמון ב'מעלה המלך' והשבר והבעתה בעיניהן של שלושת השבויות הולידו בעיקר מחשבות על העתיד, המכאיב, שמצפה להן.
אז הסדרה נותנת לנו גישה לפגיעות של סרסיי. בעוד באולם הכס היא קרה עצבנית ומרוחקת כיאה למלכה. בתוך המרתף בו היא כולאת את אילאריה נחשת החול ובתה היפה טיאן- אנחנו נחשפים לסריי האמיתית. אם אשר אבדה את ילדיה לאויביה (ג'ופרי ומירסלה) ולטירוף שלה עצמה (טומן). דמות שבורה ורגישה. הדיאלוג בינה לבין אילריה מציג את אחת הנימות היפות של הסיפור המיוחד הזה: בעוד המלחמות הגדולות נחוות עבור העם כמהלכים אסטרטגים שכלתיים ומחושבים של בין הבתים הגדולים- בבתים הגדולים הכל נתפס כאישי.
הפרק הזה חושף את הטירוף האמיתי של the Mad Queen שמתחיל להשמע יותר כמו סוג של פוסט טראומה. היא שחוותה כל כך הרבה מוות הריגות ורציחות, חווה ככה את החיים. היא מספרת לאילאריה שהיא כבר לא מצליחה לישון, אלא רק חושבת ומהרהרת על דרך הריגתם של אויביה (אם זה לא פוסט טראומה אני לא יודע מה כן). לבסוף היא מחליטה על צדק פואטי ומרעילה את טיאן באותו אופן בו הרעילה אילאריה את מירסלה, בנשיקה הספוגה ברעל. צדק פואטי מחד, ונשקן של הנשים (רעל) מאידך. העונש של אילאריה נורא אף יותר- להשאר לחיות לצד בתה הגוועת לאיטה בלי יכולה להתקרב אליה. שוט הסיום של הסצינה בה מנסות האם והבת למשפחת נחשות החול להתקרב בעודן כפותות בשלשלאות הוא אחד השוטים החזקים והרגשיים ומציגים את הסבל הצפוי ולמעשה את סופה של ממלכת דורן הדרומית.
ישר אחר הריגה טובה נכנסת סרסיי לחדרו של ג'יימי ומתנה עימו אהבים. אחרי כל מה שהם עברו נדמה כי הקשר בינהם רק התחזק והתהדק. אחרי המעשה ג'יימי מביט עליה ישנה, אקט אשר מסמל יותר מכל אהבה. הימור שלי, הוא לא זה שיהרוג אותה. נמשיך עם סרסיי עוד קצת ברשותכם כי היא דמות המרכזית של הפרק הזה- כל כך מרכזית שתספורתה יצרה אופנה חדשה ב'מעלה המלך'. גם הבנק מגיע ל'מעלה המלך' היישר מבראבוס. סרסיי מציעה יין לבנקאי אשר מסרב בנימוס- הוא יודע מה תפקידו של המשקה הזה בעולם שלה. מסתבר שבית לאניסטר עומד להיות חדל פרעון בעיני הבנק. סרסיי מבקשת ממנו לחכות עוד קצת להמשך הפרק שם הוא יגלה איך הלאניסטרים תמיד מחזירים את חובותיהם.
אי שם בדרגונסטון מבצעת הסדרה את הניתוק הסופי שלה מהזמן. זוכרים איך פעם לקח לדמויות עונה שלמה להגיע ממקום למקום. איך טיילנו איתם ביערות, בפונדקי הדרכים, והנחלים בעודם מדברים, נחים ואוכלים? אז שכחו מזה. משחקי הכס בעונה הקצרה ביותר שלה עד כה, מבטלת את רצף הזמן הלינארי ומקפיצה אותנו רק לנקודות הקריטיות בעזרת עריכה מצוינת. Queen's Justice הוא עילוי עריכתי, והוא מתחיל ישר עם הגעתו המיוחלת של ג'ון סנו וסר דאבוס אל חופיה של דרגונסטון שם מקבלים אותו טיריון ומיסאנדיי.
אחרי החלפת ברכות, ועליה בשביל האבן התלול והתפלאות משלושת הדרקונים של דני. נכנסים ג'ון סנו וסר דאבוס להיכל הכס של דאנירז. שתי דמויות שהתחילו את דרכן כאנדרדוגים הכי גדולים של העולם הזה- ממזר ובת צעירה לבית גדול בערוב ימיו- הפכו כעת לדמויות המרכזיות של הסיפור. בעיתוני הספורט היו מכנים את המפגש בינהם- מפגש הסינדרלות- או משהו כזה. אנחנו נקרא לזה המפגש של אש וקרח.
אך על אף הדמיון הגדול בינם הפערים בין שתי הדמויות האלה מעולם לא היו גדולים כל כך ורק על ידי ההצגה הרשמית של דנירז ואינספור השמות שלה- מול הצגתו של ג'ון סנו- אפשר להבין מי פה המלך האמיתי. ג'ון לעומת דנירז לאורך כל הסצינה נשאר צנוע, עומד כמעט שפוף ועייף מכל הטקסיות והרשמיות, לעומת דנירז אשר נראת חיונית במבט רושף אש ואמונה מוחלטת ביכולת שלה מול מישהו שלא באמת מתרשם.
מעבר למפגש הבאמת מרגש הזה, היה צפוי שהסצינה הראשונה בינהם תהיה חיכוך. אמנם אנחנו מעל לזמן עכשיו, אבל אתם לא יכולים לצפות שהכל ילך חלק על הפעם הראשונה. צריך קצת פור-פליי. לעומת זאת, הסצינה הבאה בה הם נפגשים שם על מצוקי דרגונסטון, אחרי שדנירז משוחחת בנפרד עם טיריון אשר מפציר בה לאמץ את ג'ון כבן ברית ולתת לו לכרות את זכוכית הדרקון שכלל לא מעניינת אותה, היא הסצינה לה חיכיתי.
דנירז וג'ון עומדים זה לצד זה. בשוט שלו היא גם הגב אלינו, ובשוט שלה הוא. הם נפגשים אחרי שדנירז דברה עם טיריון וג'ון סנו מבין את זה כי הם דברו יחד סצינה אחת לפני כן. היא מספרת שכל האנשים אוהבים את מה שהם טובים בו- טיריון בלדבר. ג'ון משיב כי הוא לא אוהב את מה שהוא טוב בו. אפיון דמות כל כך חשוב לג'ון סנו שעת עת מגשים את הנבואה של הנסיך שהובטח עם כל הצניעות והענווה הזו- כי במה ג'ון סנו טוב? בלהרוג ואת זה הוא לא אוהב. איזו דמות מרשימה- דנירז מבינה את זה.
ולכן, בשילוב עצתו של טיריון, היא מאפשרת לו לכרות את זכוכית הדרקון. ג'ון אסיר תודה, הוא שואל אותה אם היא מאמינה לסיפור שלו על המהלכים הלבנים וצבא המתים ומלך הלילה והיא פותרת אותו בסוג של נפנוף סנובי. יש בינהם מתח, הם קרובים זה לזו. אך בסוף היא משחררת אותו לעבודה שלו בלי להישיר מבט. מביטה באופק. רק שהוא מספיק רחוק היא מביטה בו מעבר לכתפה. ככה זה מתחיל. אומנם אנחנו בשלב בסדרה שבה אנחנו מעבירים את הזמן מהר, אבל כדי לתת לדודה להתאהב באחיין שלה נדרש קצת יותר זמן מסך.
שם בצפון סאנסה מציגה את עצמה כשליטה חכמה הממשיכה את הקו של ג'ון, דהיינו מכינה את הצפון למלחמה מול צבא המתים של מלך הלילה. שלושה אנשים סובבים אותה כיועצים, הראשון עוזב כדי לדאוג לאוכל, השני עוזב כדאי לדאוג לנשק והשלישי- לורד פיטר בייליש- נשאר כדי לדאוג לפוליטיקה. אוכל, נשק פוליטיקה. ככה מנצחים מלחמות במשחקי הכס. אבל לא ברור מה המשחק שלורד בייליש משחק. אנחנו רואים אותו יותר מדי זמן טורח כמו תרנגולת סביב סאנסה, אבל תגיד כבר מה אתה רוצה. אנחנו יודעים שתככנות היא החוזקה שלה, אבל ראבק, כמה עוד סצינות כאלה נראה איתו עד שהוא יבצע את המהלך הנכלולי שלו, וגרוע מזה כמה זה יכאב לנו?
עדיין בצפון מוזיקה של איחוד מרגש. "my lady, at the gate" קורא זקיף וסאנסה חשה לשערי וינטרפל. אריה? לא, זה בראן ומירה. הכינורות בניצוחו של ראמין דאג'וודי (מלחין הסדרה) מבקשים מאתנו להתרגש- עוד איחוד של בני סטארק על גבי המסך. בראן חוזר עם עיניים כבדות, וכמו שלדמנו בעולם אחר, עם כח גדול באה אחריות כבדה, ובראן שסאנסה פוגשת הוא בחור אחר, שראה את זוועות העולם והוטל עליו תפקיד משמעותי בלילה הארוך שעוד יגיע.
כדי לנסות להסביר לה על כוחותיו הוא לראשונה מאזכר את הסצינה הטראומתית של ליל הכלולות של סאנסה וראמזי (ימך שמו) בה הוא לא נכח אבל מסתבר שראה. בחירה קצת פחות מוצלחת, אך כזו המזכה אותנו בקלוז אפ ותנועת מצלמה עדינה אל תוך פניה- ונשמתה- של סאנסה היפה כאשר פתיתי שלג מרחפים סביבה (אולי השוט היפה ביותר הפרק). היא קמה ועוזבת. יש דברים שהדמויות שלנו עדיין לא החלימו מהם.
אם בהחלמות עסקינן, סר ג'ורה מורמונט החלים לחלוטין בעקבות הטיפול של סם במצודה של אולדטאון. ג'ורה יחזור כנראה כבר בפרק הבא אל זרועתיה של חאליסי כפי שהוא הבטיח לה. חיזוק חשוב לקבינט שלה. וסם קיבל עונש להעתיק אינספור מגילות וכתבי יד עתיקים. כנראה שבין כל המגילות האלה שוכנת לא אחרת מהמגילה על הנבואה של 'אזורה האי'- הנסיך שהובטח על ידי אל האור: הנבואה שמקדמת מלינסדרה.
שוב בדרגונסטון אחת הסצינות היפות מבחינת עריכה. הסדרה עוברת להשתמש בכלי שלא שוחק הרבה: הVoice-over. טיריון מספר על המשך הקו האסטרטגי שלו לכבישת שבעת הממלכות מידי סרסיי. כאמור המצור על 'מעלה המלך' לא צלח בזכות הג'וקר בצורת יורון, שהביס חלק מהצי של יארה ותיאון ונפילת בית דורן. בעוד הוא מדבר צבא הבלתי טמאים ברשות תולע-אפור שט אל עבר צוק קסטרלי- ביתם של הלאניסטר.
טיריון ממשיך לספר על הפתח הסודי שתכנן בתעלות של המצודה בעוד אנו רואים איך חודרים הבלתי טמאים אל תוך המבצר. בקרב אלים, עתיר סצינות לחימה מרשימות עם חנית, כובשים חייליה של דנירז את הצוק רק כדי לגלות את המהלך החכם של בית לאניסטר- מהלך שעלה במספר רב של חיילים ובשארית הצי של דנירז אשר הושמד על ידי הצי של יורון. עוד ועוד הפסדים בחצי הראשון של העונה לאם הדרקונים ולהקתה.
בשח-מט קוראים לזה 'הצרחה'. כאשר הכלי המסמל את המלך נמצא בקו ישיר ללא הפרעה עם כלי הצריח, אפשר לשחק תור על ידי החלפת המקומות בינהם וככה לשפר עמדות עבור המלך שבלעדיו מפסידים את המשחק. המלך במקרה של הסדרה הוא הכסף. כאשר צוק קאסרטלי של הלאניסטרים איבד את כל ההון שלו במהלך שש העונות האחרונות הוא חדל להיות חשוב, לפחות מבחינה אסטרטגית. לעומתו מצודתם של בני טיירל: היי-גרדנס, עתיר בזהב והון. ולכן בעוד טיריון חשב שצוק קסטרלי יהיה המקום בו כל הצבא הלאניסטרי יחכה להשמדתו. צבאו של ג'יימי ביחד עם צבא בית טארלי שכן חבר אליו לבסוף, הלכו לכבוש את הכסף של אולנה טיירל. במשחקי הכס מבינים כי חשיבות של מקום היא החשיבות שנותנים לו- אולי מנהיגנו יכולים ללמוד דבר או שנים מהטלוויזיה.
את העליה על היי-גרדנס רואה אולנה טיירל מחלון חדרה במגדל המצודה בשעת שקיעה. ושקיעה במשחקי הכס מסמלת, ובכן שקיעה. אנחנו עוקבים אחרי ג'יימי בטרקינג-שוט חתוך במקצבים שמראים את המהלך של הכיבוש. קודם כל חיילים יושבים ושותים ועורמים את הגופות של בית טיירל, בוזזים ומעמיסים את הזהב בתיבות, ואז הוא מתחיל להתקדם אל עבר המגדל, אל עבר אולנה.
אולנה, בבגדיה השחורים יושבת לצד השולחן. נכנס ג'יימי. הדיאלוג בינהם מתחיל כמכובד וג'נטלמני. היא יודעת שרק אחד יצא מהחדר הזה, והידיעה הזו מאפשרת פתיחות רבה. אולנה שואלת אותו איך זה יקרה- הכוונה למוות שלה- האם על ידי החרב של ג'ופרי. ג'יימי בפתיחות רבה מספר על רעיונותיה הסדיסטיים של סרסיי וממשיך את הקו של עיצוב הדמות שלה כ Mad Queen. אולנה משקפת את ג'יימי אשר הולך אחריה בעיניים עצומות מכושף מאהבתה והוא מצידו לא מכחיש- "היא תהיה הסוף שלך" היא אומרת לו, ואתם תזכרו את המילים האלה טוב טוב. בסדרה שכל שנית צילום שלה עולה הון תועפות וכל מילה נמדדת עשרות פעמים- לנבואות יש כח.
ג'יימי, כיאה לאביר האציל שהוא מציע רעל חסר כאבים בתוך כוס יין. בדיוק כפי שג'ופרי מת, אולנה היא זו המעלה את המוות הזה, עונה 4 פרק 2, מן האוב מיד לאחר שהיא שותה את הרעל. היא מחדירה את הנקמה שלה לאט לאט- בעוד המשפט של בית לאניסטר האשים את טיריון במותו של ג'ופרי אם שכחתם, אולנה כעת מתוודה מול ג'יימי כמי שהרעילה אותו, היא מכנה אותו פעמיים אביו של ג'ופרי ומזכירה גם את תפקידו כשומר המלך כדי להגביר את כעסו, ולבסוף מבקשת ממנו שיספר לסרסיי שהיא האחראית "אני רוצה שהיא תדע", מצד אחד ניקוי שמו של טיריון על קשירת קשר נגד המלך, מצד שני לקיחת אחריות על הרצח עם קבלת גזר הדין. והמצד השלישי פרידה מאחת הדמויות האהובות והחכמות של הסדרה הזו בגילומה של דיאנה ריג הנהדרת. עם יציאתו של ג'יימי אנו נשארים איתה, בשוט ארוך הנחתך רק בכדי לסיים את הפרק. מוות מכובד בהחלט.
לא סתם נקרא הפרק Queen's Justice. אם עד עכשיו חשבנו שיש כמה מלכות על המפה, הפרק הזה מראה כי הלביאה החבולה שלכדתם בפינה יודעת לשרוט עמוק יותר מכל אחת אחרת. בחצי הראשון של העונה נראה כאילו בית לאניסטר ברשות סרסיי חוזר לעמדת הכח בחלקה הדרומי של המפה. דנירז אבדה חיילים רבים ואת כל הצי שלה. מטרת כל ההפסדים האלה הוא לדכא אותה מהיהירות והאדנות אשר התגנבו אליה העונה, ולהביא אותה למצב שיאפשר לה לוותר על האגו עמוס השמות והתארים שלה, ולבקש עזרה מג'ון סנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה