דנקרק- סרט שמבין את הזמן

פעמיים הלכתי לצפות ב'דנקרק', סרטו החדש של כריסטופר נולאן (כתב וביים), בקולנוע. בתקופה הזו מעטים הסרטים שמצליחים למקסם את החוויה המתאפשרת לך באולם החשוך מול המסך הגדול. מעבר לכך, זה פשוט נהדר לחיות בתקופה בה ניתן לצפות בבכורות של אחד מגדולי הבמאים של זמננו בקולנוע. שתהיו מבוגרים תוכלו לספר לילדים שלכם שאת הסרטים של נולאן ראיתם בקולנוע.

* הדיון והניתוח מכילים פרטי עלילה על הסרט 'דנקרק' ומומלץ לקרוא אחרי הצפייה *

'דנקרק' הוא סרט מלחמה שמציג את הסיפור האמיתי מאחורי מלחמות. בזמן שמדינות מנצחות או מפסידות, כובשות, מאגפות או מאבדות שטחים, החיילים הפשוטים פשוט מנסים לשרוד בתוך הכאוס רושף האש והעופרת אותו בני האדם מכנים מלחמה. הסיפור מבוסס על המערכה באמצע מלחמת העולם השניה, בה צבא גרמניה הנאצית היה בשיאו, והצליח להדוף ולהשתלט על אירופה כולה, כמעט. וביותר ספציפיות על מבצע החילוץ רחב ההיקף של צבא בריטניה, מבצע בו פונו 335,000 חיילים מצרפת חזרה לחופי בריטניה מחוף דנקרק.

נולאן מגיע אל הסרט אחרי פילמוגרפיה שכוללת את 'ממנטו' (2000), 'התחלה' (2010) והאהוב עלי מבין סרטיו: 'בין כוכבים' (2014). בסרטים אלה, שאותם הוא גם כתב וביים, מתעסק נולאן בתמה הגדולה ביותר שמוצעת לאומנות השביעית: זמן. כאשר כותבים סרט המתעסק בזמן, כל התפיסה של המבנה משתנה תודות לכלי החזק ביותר במשחק: הקאט. כלומר העריכה. חיתוך בין שוט לשוט יכול לשגר אותנו קדימה ואחורה ובזמן, ובמקרה של נולאן גם לצדדים.

'דנקרק' מתגלה כסרט גאוני תודות לתפיסה הזו של נולאן ביחס לזמן. הסרט מתרחש על פני שלושה צירי זמן ושלושה חללים: 1.החוף, בו ההתרחשויות בסרט חלות על פני שבוע. 2. הים,בו ההתרחשויות חלות על פני יום ו3. אויר, בו מספר נולאן סיפור בן שעה. שלושת הסיפורים ערוכים בחוכמה ודיוק מרבי ונשזרים לסירוגין לאורך הסרט ואת הסיפור מתווכות מספר לא מבוטל של דמויות ראשיות.

'דנקרק' על החוף הוא סיפור המלטותם של שני חיילים צעירים המנסים בכל כוחם למצוא דרך לברוח מהמלחמה. בים הוא סיפור על אב, בנו וצופה ים מתלמד היוצאים עם סירתם הפרטית לחלץ את החיילים שמעבר לתעלה, ביחד עם צי ענק של ספינות אזרחיות מגוייסות. ובאוויר הוא סיפורם של שני טייסים (טום הארדי חוזר בתפקיד הדורש ממנו לכסות את רוב פניו שוב) היוצאים לתת חיפוי אווירי בן שעה לקראת סוף מבצע הפינוי המתבצע תוך כדי הפצצות חיל האוויר הגרמני הטובח באנגלים שעל החוף.

התפיסה הנולאנית לגבי זמן מתכתבת יפה עם 'בין כוכבים', אשר אליו, כמו אל 'דנקרק', גויסה תורתו של איינשטיין לגבי היחסיות ותזוזת הזמן לפי המהירות בה אתה נע. אך מה שהופך את נולאן באמת לבמאי גדול היא החיבור המרשים שהוא מצליח לעשות בין שלושת צירי הזמן האלה יחד. הוא גורם לצופים בנקודה הספציפית שהוא בוחר בה להבין כי הכל למעשה, הוא סיפור אחד המושפע מאינספור משתנים, צירופי מקרים והחלטות.

גדולתו של הסרט הזה כאמור היא העריכה. מעבר לקרבות האוויר המרשימים, זוויות הצילום החכמות והמרעננות והמשחק המשובח, מעל לכל אלה נמצאת העריכה עליה אמון לי סמית' העורך המלווה את נולאן במרבית סרטיו. עריכה היא האומנות הנאלמת של הקולנוע. עורך טוב הוא כזה שמצליח להתחבא, לגרום לך לשכוח ממנו. ונולאן וסמית בסיפורם רב הזוויות וקווי העלילה, מצליחים לחבר את הנקודות המגדילות את הסרט, מעבות אותו ויוצרות שלם הגדול מסך חלקיו.

שלושת צירי הזמן האלה ממשיכים להתפצל, ונקודות המבט מתרבות. פעם אנו ממשיכים עם דמות אחת, בכדי לגלות בהמשך את התפתחות קו העלילה של אחרת. מהלך זה מעלה את נקודה בה גובר המסך הקטן, הטלוויזיה, על המסך הגדול, הקולנוע. בעוד שהקולנוע מציג טקסטים בני שעה וחצי עד שלוש שעות במקסימום, היכולת להרחבת הנרטיב שלו מוגבלת באורך הסרט.

בטלוויזיה לעומת זאת, עונה של סדרה יכולה לתת טקסטים בני 8 עד 12 שעות (בהנחה שמדובר ב 10 פרקים בני שעה לצורך הענין) וזה עוד לפני שדברנו על מכפלת העונות. מהלך נרטיבי ארוך יותר, כמו זה המתרחש למשל ב'משחקי הכס', מאפשר ליוצרים להתעמק בדמויות ולפתח קווי עלילה מרובים ובכך להגדיל את היריעה שמכסה הטקסט. נולאן בסרט הזה, באמצעות העריכה המקבילה הזו הנעה בין צירי זמנים שונים, מצליח ליצור טקסט מרובה דמויות, קווי עלילה והתרחשויות דרמטיות הנעצרות וממשיכות לסירוגין כמו פרק מוצלח של סדרת מופת.

גם בניית המתח נמצאת באחד מחוזקותיו של 'דנקרק', הוא ללא ספק אחד מהסרטים שמשתמשים בפונקציה הקולנועית הזו בהצלחה. באחד הראיונות המפורסמים שלו מספר אלפרד היצ'קוק, master of suspense, על ההבדל בין שוק למתח. היצ'קוק מספר על קבוצת אנשים היושבים לשולחן ומדברים לצורך העניין על בייסבול במשך חמש דקות ואז פצצה מתפוצצת מתחת לשולחן. מה מקבלים הצופים מסצינה כזו? שעמום של חמש דקות ו5-10 שניות של שוק. אבל אם תבנה את אותה סצינה, ותראה לצופים שיש פצצה שתתפוצץ עוד חמש דקות ואז תן להם להתחיל לדבר על בייסבול, אז אתה מתחיל ליצור מתח. הצופים יתחילו לצעוק אל המסך "אל תדברו על בייסבול יש פצצה מתחת לשולחן".

נולאן מצליח להטעין את הסרט באינספור פצצות מטאפוריות (ומטאפוריות פחות) מסוג זה. הוא מותח את הצופים המושקעים רגשית בדמויות המרכזיות בכל ציר הנמצאות בסכנת חיים מיידית באינספור דרכים המצולמות בגאוניות. יצוין לחיוב השוט המרשים בו משתטח הבריטי הצעיר בזמן שצרור פצצות נוחתות בעומק הפריים והפיצוצים מתקרבים ומתקרבים לכוונו.

ראוי להתעכב ולומר מילה על הצילום הנהדר של הסרט על ידי חויט ואן חויטמה. הסרט צולם במצלמות איימקס 65 מ"מ בעזרתן מופיעים כמה שוטים יפים במיוחד, בעיקר שוט הפתיחה המרשים וקרבות מטוסי הספיטפייר. למרות היופי הויזואלי 'דנקרק' מצליח ליצור סרט המציג מלחמה בצורה שונה. לא עוד סצינות של רצים ויורים, אלא סרט אנושי יותר המתעסק במשימתם האמיתית של חיילים, לשרוד.

'דנקרק' הוא ספקטל קולנועי, הפקה עמוסות ניצבים, אפקטים וסצינות קולנועיות מרשימות. הדרך האמיתית היחידה לצפות בו היא על גבי המסך הגדול, בו תוכל לחזור להרגיש מה זה לשבת על קצה הכיסא, להיזכר איך אור וקול יכולים לגרום לכם לעצור את הנשימה, וכמה הפורקן בסוף סצינה מותחת הוא מהנה ומשחרר.