תוכנית הבידור הסאטירית ארץ נהדרת (קשת. 2003- ) מהווה למעשה סוג של אולפן חדשות פיקטיבי, אליו מגיעים אורחים שונים ומתראיינים אצל המנחה הקבוע איל קיציס. ארץ נהדרת המהווה תוכנית טלוויזיה סאטירית, מן המצליחות והנצפות ביותר בישראל ונחשבת לנכס צאן ברזל של התרבות בישראל (שטרייר-לבני, 11) מבקרת, או מנסה לפחות, את המשטר בישראל. אך בפועל, כפי שאטען בהמשך, כאשר היא משדרת מן האולפן המרכזי שלה, ארץ נהדרת מהווה כלי הגמוני אידיאולוגי המשמר ומשכפל את מסריו של המשטר.
אפנה לשיח על הסאטירה וחדשות בטלוויזיה
בכדי לחדד את טענה זו. כמוכן, אשען על תיאוריית ההגמוניה של גרשמי (Gramci) והאידיאולוגיה של
אלתוסר (Althusser) השייכות לשיח הביקורתי
המארקסיסטי והניאו-מארקסיסטי אשר גורסות כי
"...אמצעי התקשורת אינם מתווכים נייטרלים, אלא נוטים, במודע או שלא
במודע, לצדם של השלטון והמנהיגים." (כספי ולימור, 6) ואציג זאת על סמך עונתה
העדכנית, השבע עשרה במספר, של ארץ נהדרת ושני קליפים מעונותיה הקודמות.
אלתוסר טוען כי אמצעי תקשורת ההמונים, ומהדורות החדשות כלולות בתוכם, הם מנגנונים אידיאולוגיים מדינתיים, אשר פועלים להפוך את תפיסת המציאות סביב תופעה מסוימת למובנת מאליה ומקשים על הסובייקט לבחון אותה בצורה ביקורתית (לוי, 10).). גרמשי מזכיר כי אמצעי התקשורת ההמונים, השייכים לבניין העל, מאפשרים לבורגנות להטמיע את ערכיה ולהפכם למודל לחיקוי ולכפות את שלטונה ללא דיכוי (כספי & לימור, 8). ואילו הסאטירה תפקידה לשמש את הסובייקטים ככלי ביקורתי. דוד לוין במאמרו: "היריב הפוליטי כאישה 'בלתי-נשלטת': יצוג מגדרי של גוף, קול ומרחב בסאטירה הטלוויזיונית בישראל" סוקר שתי אסכולות חקר ביחס לסאטירה. לפי אסכולת קולומביה הסאטירה : "... מסייעת לקהילה להבחין בעיוותי המציאות החברתית [...] בסכנה האורבת מהתנהלותה של קבוצה חברתית מסוימת לתפקודה הראוי של מוסדות החברה." (שם, 70). בעוד שלפי אסכולת שיקגו היא מהווה "במה ליצוג חוזר של אמונות משותפות" (שם, 69). במקרה הנבחן בניתוח זה אתייחס לפאנל של ארץ נהדרת מנקודת מבטה של אסכולת שיקגו, וזאת עקב החיבור הצורני הבלתי משתמע לשני פנים שנעשה בין ארץ נהדרת ואולפני מהדורות החדשות. חיבור צורני זה מצריך התייחסות.
הסיפור החדשותי מציג את הקו
הנורמלי והמקובל בסדר החברתי ומכונן ומאשרר אותו אך בה בעת, על פי קבוצת גלזגו
החוקרת את תחום החדשות, ישנה הטיה ברורה לטובת ההגמוניה והאידיאולוגיה השלטת
המובנת על ידי מהדורות החדשות והסיקור בהן (דורי-הכהן, 320). לכן תוכנית הומור
סאטירית תבקש להתחקות אחר סדר מסוים להגחיך ולהקצין אותו, אך השמירה על הצורה
עלולה לפגום בתוכן המבקש להיות מחתרתי וביקורתי. לוין כותב: "גם אם התוכן
המניפיסטי של הסאטירה [...] נועד לערער ולשנות את הלך הרוח של הקהל הצופה בתוכנית,
הרי שאריזתו בתוך מבנים טקסטואליים [...] חוזר ומאשר את תפיסת העולם ההגמונית של
קהלי תוכניות המשדרות בזמן צפיית שיא." (לוין, 70) בעוד איני מחדש בתחום חקר
זה, אבקש לחדד את טענתי לגבי ארץ נהדרת אשר לפרקים מציגה תוכן מחאתי
מחתרתי, אך זה אינו יכול להתבצע באולפן הפסאודו-חדשותי שלה, כפי שאציג. רוצה לומר,
ארץ נהדרת יוצאת כנגד האידיאולוגיה השלטת בתוכן אך לא בצורה, ולא רק, אלא
אף: "...
unquestioningly adopt its language and its imagery." (Comolli & Narboni, 32) כך שמבחינת המבקרים הצרפתים של שנות ה-70 ניתן למקם את ארץ
נהדרת בקטגוריה D, הלא מחמיאה לטקסט המבקש להיות חתרני סאטירי וביקורתי, שבפועל
משכפל את מסרי המשטר.
נתחיל בצורה בה משתמשת ארץ
נהדרת, או ליתר דיוק, בצורה בה נראה האולפן המרכזי שלה, בה מתרחשת ובו מצולמת
רב התוכנית אשר מדי פעם עוברת למערכונים, חלקם מצולמים בחוץ "on location", וחלקם
מצולמים באולפן. הפאנל המרכזי הוא עיקר הביקורת שלי מפאת השימוש הנרחב בצורה
זאת.
אם כן, קיציס, כאמור היחיד
המזוהה בשמו האמיתי, משמש בתפקיד מגיש החדשות. הוא גבר לבן, לבוש חליפה, פניו
מגולחות והוא זה אשר מכתיב את הקצב ואת הטון הכללי של המהדורה "... בלבושו
וברטוריקה שלו הוא חוזר ומבנה את הגבריות המסורתית באמצעות יצוג כללי השיח המבנים
את המרחב הציבורי" (לוין, 79). קיציס הוא זה ששואל את האורחים, שחקני התוכנית
המחופשים ומחקים את שועי ישראל המגיעים לאולפן ומתיישבים לצדיו בשולחן, שאלות
ומעביר את הצופים בין פינותיה השונות של התוכנית. מאחוריו מסך LED עם גרפיקה משתנה
הכוללת דימויים נעים בצבעי הלוגו של התוכנית. ברב המקרים קיציס פונה פניה ישירה אל
הצופים כשהוא מביט למצלמה ומצולם במדיום שוט ממותניו ומעלה. כך שמבחינת הצורה ארץ
נהדרת משמרת את המראה הכללי של כל אולפן חדשות.
בפרק מתאריך 20.5.2020, הראשון
לעונה השבע עשרה של התוכנית, הגדילו לעשות יוצרי התוכנית ושלבו את דמותה של מגישת
החדשות של המהדורה המרכזית של חדשות 12, יונית לוי (ליאת הר לב) לצדו של
קיציס. בפרק זה המתמקד בגל החום שפקד את ישראל האולפן נצבע באדום ודומה בצבעיו אף
יותר לחדשות המהדורה המרכזית. לפאנל צורפה גם דמותו של חזאי הערוץ מתן יעקב
(רועי בר נתן). בדומה למקובל במהודרת החדשות הוא עומד ולא יושב כשאר המגישים, לפני
דבריו ובסופם הוא מעביר לשקופיות חסות ואף משתמש בגרפים דינאמיים על גבי המסך
בדומה לפרקטיקות הנהוגות במהדורות החדשות השונות. שימושים צורניים אלה מחזקים את
הישענותה של ארץ נהדרת על הצורה
המוכרת והמקובלת של מהדורות החדשות. אם כן, נעבור ברשות הקוראת לדון על התוכן.
במהדורת החדשות של המהדורה
המרכזית מאותו תאריך, המקדימה את שידור ארץ נהדרת, הציגה הכתבה הראשונה
במהדורה מסרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להגעתו להקראת הטיעונים במשפטו בו
הוא מואשם בשוחד מרמה והפרת אמונים. לדברי הכתב טיעונים אשר בוצעו על ידי מקרביו
(של נתניהו): "טענו בשמו כי הגעתו לבית המשפט תביא לבזבוז כספי ציבור".
בהמשך לאחר דברים אלה, מוצג נתניהו בקטע מתוך ראיון מתוך חדשות סוף השבוע ממרץ
2020, ובו אומר נתניהו כי יגיע למשפט ו: "אני אפריך את הטענות המופרכות האלה
נגדי די בקלות". עד כאן מהדורת החדשות מבצעת את תפקידה כמכשיר אידאולוגי,
מעצבת את גבולות השיח, מפיצה אותו ומחזקת הגדרות נפוצות במערכת הפוליטית
הדומיננטית (לוי, 10).
בחזרה לארץ נהדרת, שם
מתבצע שימוש בפונקציה צורנית נוספת והיא השימוש במסך מפוצל, שידור מקביל מן האולפן
למיקום אחר, ובו עובר קיציס לראיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו (מריאנו אידלמן)
הממתין לפתיחת משפטו בגין שוחד מרמה והפרת אמונים באולם בית המשפט הפיקטיבי של
הסדרה. כאן אבקש לעמוד על שכפול המסרים שמבצעת ארץ נהדרת, בפרק חוזר קיציס
על טיעוניו ומסריו של נתניהו כי התייצבותו במשפט מיותרת ותעלה לציבור הון, ומיד
לאחר מכן נתניהו (אידלמן) שב וחוזר על אותו טיעון בדיוק.
במאמר "'תודה לכתבנו':
היבטים אינטראקציוניים בסיפור החדשותי בטלוויזיה" מציג החוקר גונן דורי-הכהן
את הקשרים בתוך מהדורת החדשות והדרך בה משוכפלת האידיאולוגיה דרכן:
"...הסיפור החדשותי מתווה את הקווים הנורטמטיביים ומציג את המקובל בסדר
החברתי וכך מכונן ומאשרר אותו." (שם, 320). וכאשר המסרים של נתניהו זוכים
להדהוד דרך מהדורת החדשות ולאחר מכן גם בחיקויו הותיק והאהוב בארץ נהדרת, אשר
מחקה בעצמה מהדורת חדשות, לא נוצרת כאן חתרנות או ביקורת כלשהי בצורה. והתוכן שחלק
נכבד ממנו הוא חזרה על מסריו של נתניהו, רוצה לומר הריבון, חוזר ומוצג ואליו
מוספות בדיחות. למעשה התוכנית הסאטירית שתפקידיה לאתגר את המסרים ואת מוסריהם
תורמת לשכפולם והפצתם.
כאשר פונקציות אלה נשמרות,
כלומר הצורה האולפנית, מבנה של מהדורת חדשות וראיונות באולפן, נוצרת הטיה לטובת
ההגמוניה והאידיאולוגיה השולטות כמו שקורה במהדורות חדשות (דורי-הכהן, 320). חשוב
לציין כי זו דוגמה אחת מיני רבות בה חיקויים שנעשים בארץ נהדרת משתמשים
במסרים של הפוליטיקאים עצמם, אך קצרה היריעה רוחב ועומק מחקר זה מלהכיל, ואכן נראה
כי בנושא זה נדרשת עבודת חקר רבה ומעמיקה יותר.
חשוב לציין כי ארץ נהדרת
מצליחה לייצר טקסטים סאטיריים חתרניים, וזאת כאשר היא זונחת את צורת ההגשה
החדשותית באולפן. בשלב זה אפנה למקומות בהם מצליחה ארץ נהדרת להוות כלי
סאטירי מושחז וביקורתי, היוצא הן בתוכנו והן בצורתו כנגד האידיאולוגיה השלטת.
בעונתה השש-עשרה דאשתקד, בפרק
הפתיחה ששודר בתאריך 16.1.2019 שודר הקליפ 'ביביקרטיה'. אורכו כדקה וחמישים שניות
ובו מוצג חיקויו של נתניהו (אידלמן) בשכפולים דיגיטליים ובכינויו 'ביבי' כאשר זה
מבקש להחליף כל תפקיד שלטוני ומשטרי בדמותו המוסיפה להשתכפל ולהעתק. ביבי בסרטון
טוען כי "הדמוקרטיה היא אסון והחוק מפריע לשלטון" ומבקש למצוא 'פורמט
אחר' ומשכפל את חברי הכנסת בדמותו שלו, את החיילים בצבא, את מפכ"ל המשטרה
והחוקרים בתיקיו הפליליים, ביבי בתור מנצח על מקהלה של הצבא האדום בה כולם הם
ביבי, ביבי בתור שופט בית המשפט העליון ועוד ועוד.
בקליפ זה נוצרת הזרה לדמותו של
ביבי המבקש למלא כל תפקיד שלטוני ומשטרי שהוא, אך הוא אינו מתבסס על מסר או אמירה
מפורשת, אלא במקרה הזה בתחושה של יוצרי התוכנית המזהים תהליכים ואווירה מסוימת
בפוליטיקה הישראלית ובדעת הקהל המתנגדת לבנימין נתניהו ושלטונו וזאת "...כדי
למחות נגד הרעות החולות של החברה הישראלית, מתוך ראיית עולם שמאלנית-חילונית
מוצהרת." (שטריר-לבני, 11). הבחירה בצורה זו מאפשרת לדחוק את המסר לקצה, הן
ברמת התוכן והן ברמת הצורה, וכך יוצאת נגד האידיאולוגיה השלטת באופן המבדר וגם
מבקר.
דוגמה נוספת שאציג הינה קליפ שנקרא 'סיכום פרשת
עזריה', מעונתה הארבע-עשרה של ארץ נהדרת משנת 2017, המתייחס לאירוע בו ירה
חיל צה"ל בעבדל פאתח שריף, בחברון בתחילת 2016. פאתח שריף, פלשתינאי אשר דקר
חיילי צה"ל, אלאור עזריה אשר הגיע לזירה לאחר השתלטות על האירוע, ירה והרג את
פאתח שריף בעוד זה שכוב ומדמם על הכביש (Mann, 677).
אני בוחר להציג את קליפ זה מכוון שהוא, בדומה לדוגמה הראשונה שהבאתי מאולפנה של ארץ נהדרת, עושה שימוש במסרים ובדברים שאמרו פוליטיקאים ואישי צבא וציבור, אך להבדיל משכפולם והפצתם הנשנת באולפן התוכנית, עושה בהם שימוש סאטירי ביקורתי הן ברמת התוכן והן ברמת הצורה.
בקליפ זה נעשה שינוי צורני. התוכן הולחן לצלילי
השיר Bohemian Rhapsody של להקת Queen, והומחז בהשראת
הקליפ של השיר משנת 1975. את מגוון הקולות הייחודיים של להקת הרוק הבריטית אשר
צולמה על רקע שחור כשרק פניהם מוארות, מחליפים חיקוייהם של אלאור עזריה (אידלמן)
ושאר פוליטיקאים, אישי צבא ותרבות בישראל המגיבים לפרשה בהתאם למסרים שהועברו עת
נחשפה לציבור, במהלך המשפט ולאחר גזר הדין. אכן אמר שר הבטחון דאז משה 'בוגי'
יעלון כי "החייל סרח ואינו גיבור" (בוחבוט ואחרים), ראש הממשלה בזמנו,
נתניהו אכן התקשר להוריו של החיל היורה עזריה (תיבון) ואכן התפתח בשיח הישראלי
דיון באשר להיותו של עזריה גיבור או לא (Mann, 677).
בשונה מהשימוש שנעשה באולפן
החדשות של ארץ נהדרת, שם מוצגים חיקוייהם של הפוליטיקאים במתאר של אולפן
החדשות ועונים לשאלותיו של קיציס מגיש החדשות המנווט את הלך הראיון, בקליפ זה תוכן מסריהם של אלה מנותק מרצף אידיאולוגי אחיד ומולחן לצלילי השיר
ולמעשה נעשה לחלק מהקולות, זאת בדומה לשימוש בו עושה הלהקה בקליפ המקורי, כדימוי
לבליל הקולות סביב עזריה (אידלמן) בקליפ וסביב עזריה עצמו בפרשה כולה. בנוסף
דמויות הפוליטיקאים נמצאות על רקע שחור מנותק לחלוטין ממיקום ברור, דבר שמנתק אותם
עוד יותר מרצף רציונאלי ואובייקטיבי (לוין, 79) כמו זה שנוצר באולפן החדשות של ארץ
נהדרת.
הביקורת הסאטירית, מלבד הצגת אמירות מדהימות
בקיצוניותן ואלימותן ברצף מנותק גאוגרפית ובשינוי צורה ואפקטים חזותיים, נוצרת בזמן
שכל אלה מדברים ונשמעים אך רק עזריה עצמו נענש ונאזק על ידי חילי מצ"ח בסוף
הקליפ, בעוד הפוליטיקאים נעלמים כולם בשלב זה. רוצה לומר הקליפ מציג את הסיבוב
שנעשה על עזריה ויצירתו כשעיר לעזאזל עם הקביעה: "יש כמוני אלף אבל רק אותי
צלמו".
אם כן, ניתן לראות כי על אף
ניסיונותיה של ארץ נהדרת לבקר את האידיאולוגיה השלטת לעיתים נוצר מצב ובו
"... חוזרים ומשועתקים, לעיתים בלי משים מערכת אמונות רווחת..." (לוין,
81), מצב אשר מתרחש כאשר התוכנית משתמשת בצורה המוכרת של אולפן החדשות. אז הסאטירה
שנועדה לקרוא תיגר על המציאות מתקשה למלא את יעודה זה בצורה של תקשורת המונים
ונוצרת סתירה בעוד הרצון לחדש לבין הכלים בהם משתמשים (לוין, 81). שני הקליפים
שהצגתי שוברים את הצורה האולפנית המוכרת, ומראים כי ארץ נהדרת בעלת יכולות
לבקר מבלי להישען על צורות אידיאולוגיות הגמוניות.
ראוי לציין, להבדיל, את תוכנית
הסאטירה היהודים באים (כאן 11. 2013- ) אשר משתמשת גם היא בקאסט שחקנים
קבוע ומייצרת רק מערכונים ללא שימוש בצורה קבועה של אולפן המארח פאנל אורחים, ובכך
מנותקת משעתוק אדיאולוגי ואף הצליחה לעורר ביקורת חברתית כנגד תכניה (שטרן) שיכולה
להיתפס כעדות ליכולותיה הסאטיריות כמאתגרת אידיאולוגיה נוכחת.
במשך שבע-עשרה עונותיה של ארץ
נהדרת שומרת על אחוזי צפייה גבוהים ומצליחה לשגור בשפה הישראלית ביטויים
נפוצים (שטרייר-לבני, 10), לכן משהו בצורה ובתוכן שלה מושך צופים רבים מקהלים
רבים, יכול להיות שאכן מדובר במראה המוכר של אולפן החדשות. לצד זה שארץ נהדרת
מאשרת וחוזרת על מערכת הערכים הדומיננטית והאידיאולוגית של הציונות (לוין, 81) מאולפן
החדשות שלה, היא מצליחה גם לייצר טקסטים סאטיריים מרשימים דוגמת שני הקליפים שנדונו.
אולי מדובר במחיר שאנחנו, והיא, מוכנים לספוג בכדי שארץ נהדרת תישאר באוויר,
אך עם זאת חשוב להכיר בחלקה בשימור האידיאולוגיה השלטת בישראל.
ביבליוגרפיה
הכהן-דורי,
גונן. “"תודה לכתבנו": היבטים אינטראקציוניים בסיפור החדשותי בטלוויזיה.” תקשורת כשיח (קובץ בעריכת מיכל חמו, מנחם בלונדהיים
ותמר ליבס350–350,. 2012
כספי,
דן, ולימור, יחיאל. המתווכים : אמצעי התקשורת בישראל,
1948-1990. עם עובד; "מכון לוי אשכול", האוניברסיטה העברית, 1992.
לוי,
דניאל. התפקיד האידיאולוגי של חדשות בטלויזיה : המקרה של האינתיפאדה בטלויזיה הישראלית חמו"ל, 1990.
לוין,
דוד “היריב הפוליטי כאישה "בלתי-נשלטת": ייצוג מגדרי של גוף, קול ומרחב
בסאטירה הטלוויזיונית בישראל.” הומור מקוון, יוני 2016, ,. 84–84
שטייר-לבני,
ליאת “סאטירה ושואה - דחיה ואשרור של הזכרון ההגמוני ב"ארץ נהדרת".” הומור מקוון. 2014. 6–18
Comolli, Jean-Luc L., and Paul Narboni.
“Cinema/ldeology/criticism.” Screen, vol. 12, no. 1, 1971, pp. 27–38.
Mann, Rafi. “The Making of Military
Heroes by the Israeli Media.” Israel Affairs: Special Issue: Israel's
Post-Heroic Condition; Guest Editor Uzi Ben-Shalom, vol. 24, no. 4, Routledge,
2018, pp. 664–685.
מקורות
מהאינטרנט
בוחבוט,
אמיר. יששכרוף, אבי. שטיינמץ, משה. בנדט שבתי. השר יעלון על הירי
בחברון:"חייל שסרח ולא גיבור. רוצים צבא מתבהם?" וואלה! חדשות
28.03.2016. https://news.walla.co.il/item/2947596
שטרן,
אמיר. "ביזוי קודשי ישראל": כ-1,500 בני אדם הפגינו בירושלים נגד
'היהודים באים'. הארץ 17.08.2020
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.9079534
תיבון,
אמיר. נתניהו שוחח עם אב החייל: "מבין ללבך, מבטיח שהבדיקה תהיה
מקצועית". וואלה! חדשות 31.03.2016.
https://news.walla.co.il/item/2948702
פילמוגרפיה
ארץ
נהדרת. יוצר:
מולי שגב. קשת 12. 2003-
היהודים
באים. יוצרים:
אסף בייזר, נטליס מרכוס, יואב גרוס. כאן 11. 2013-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה